עולם הכסף מלא בקיצורים ובמונחים שנשמעים מסובכים יותר ממה שהם באמת. המילון הזה מסביר את המושגים הנפוצים ביותר בשפה פשוטה, לפי סדר האלף-בית. ליד רוב המונחים יש קישור למדריך שמרחיב עליהם.
בקצרה: זה מילון לעיון מהיר. ההגדרות קצרות בכוונה, והן נועדו לעזור להבין מושג, לא להחליף מדריך מלא. אם מונח מעניין אתכם, היכנסו לקישור שלידו.
א
אג”ח (אגרת חוב): הלוואה שהמשקיע נותן לממשלה או לחברה, תמורת ריבית והחזר של הקרן בתאריך שנקבע מראש. בדרך כלל התנודתיות שלה נמוכה יותר מזו של מניות, וכך גם התשואה הצפויה. ראו מדריך השקעות למתחילים.
אג”ח צמודה למדד: אגרת חוב שהקרן והריבית שלה מתעדכנות לפי מדד המחירים לצרכן. היא נועדה להגן על המשקיע מפני אינפלציה.
אופציה: חוזה שנותן לבעליו זכות, אבל לא חובה, לקנות או למכור נכס במחיר מסוים עד תאריך מסוים. זה מכשיר ממונף ומורכב, שמתאים בעיקר למשקיעים מנוסים. ראו מדריך שוק ההון למתקדמים.
אופציות לעובדים: זכות שהחברה נותנת לעובד לקנות מניות שלה בעתיד במחיר שנקבע היום. אם שווי המניה עולה מעל המחיר הזה, ההפרש הוא הרווח של העובד. בישראל המיסוי שלהן נקבע בעיקר לפי סעיף 102 או סעיף 3(ט) בפקודת מס הכנסה, ולכן שווה להבין באיזה מסלול קיבלתם אותן. ראו מדריך המיסוי.
אחריות למוצר: התחייבות של היצרן או היבואן לתקן או להחליף מוצר שהתקלקל בתקופה מסוימת. על מוצרים רבים, כמו מכשירי חשמל, החוק מחייב לתת תעודת אחריות בכתב. אחריות מורחבת בתשלום שמציעים בקופה היא מוצר נפרד, ושווה לבדוק מה היא מוסיפה על האחריות שכבר קיבלתם. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
איזון מחדש: החזרת תיק ההשקעות לחלוקה המקורית שתכננתם, אחרי שתנודות השוק שינו אותה. למשל, מכירה של חלק מהמניות אחרי שהן עלו והפכו לחלק גדול מדי מהתיק.
אינפלציה: עלייה כללית במחירים לאורך זמן, שגורמת לכך שכל שקל קונה פחות. בישראל מודדים אותה בעיקר בעזרת מדד המחירים לצרכן. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
אירוע מס: פעולה שמחייבת דיווח או תשלום מס, כמו מכירה של נייר ערך ברווח. מעבר בין מסלולים בקופת גמל או בקרן השתלמות לא נחשב אירוע מס. ראו מדריך המיסוי.
אישור עקרוני: הודעה של הבנק שהוא מוכן לתת לכם משכנתא בסכום ובתנאים מסוימים, עוד לפני שנבדקו הנכס והמסמכים עד הסוף. זה לא התחייבות סופית, אבל הוא נותן הצעת ריביות שאפשר להשוות בין בנקים. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
אמנת מס: הסכם בין שתי מדינות שקובע איזו מדינה רשאית למסות הכנסה מסוימת ובאיזה שיעור. למשל, אמנה יכולה להפחית את המס שמנוכה בחו”ל על דיבידנד שמגיע לתושב ישראל. ישראל חתמה על אמנות כאלה עם מדינות רבות, כולל ארה”ב. ראו מדריך המיסוי.
אפקט העוגן: הנטייה לשפוט מחיר לפי המספר הראשון שראינו. מחיר “מקורי” מחוק ליד מחיר מבצע, או הצעה ראשונה של מוכר, משמשים עוגן, וכל מה שמתחתיו נראה זול. לפני קנייה גדולה שווה לבדוק את המחיר בכמה מקומות, ולהתעלם מהמספר המחוק. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
אקזיט: מכירה של חברה, או הנפקה שלה בבורסה, שבה בעלי המניות יכולים סוף סוף להפוך את המניות שלהם לכסף. לעובדים עם אופציות זה הרגע שבו ההטבה מקבלת ערך כספי, וגם הרגע שבו נקבע המס. גובה המס תלוי במסלול, בתקופת ההחזקה אצל הנאמן ובתנאי העסקה. ראו מדריך המיסוי.
ארנונה: מס שהעירייה או המועצה גובה על נכס, לפי השטח שלו, השימוש בו והאזור. מי שמשלם בפועל הוא המחזיק בנכס, כלומר גם שוכר. יש הנחות בארנונה לפי קריטריונים כמו גיל, הכנסה, נכות או שירות מילואים, והן לא ניתנות אוטומטית תמיד, אז שווה לבדוק באתר הרשות המקומית ולהגיש בקשה. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
ב
בורסה: שוק מוסדר שבו קונים ומוכרים ניירות ערך, כמו מניות, אג”ח ותעודות סל. בישראל פועלת הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
בחירה לפי 83(b): מנגנון בדיני המס של ארה”ב בלבד, שמאפשר לעובד לבחור לשלם מס על מניות חסומות כבר כשקיבל אותן, לפי השווי הנמוך של אז, במקום בהבשלה. בישראל אין מנגנון כזה, ולמי שהוא תושב ישראל וגם חייב מס בארה”ב זו שאלה ליועץ מס שמכיר את שתי המדינות. ראו מדריך המיסוי.
ביטוח אובדן כושר עבודה: ביטוח שמשלם הכנסה חודשית למי שלא יכול לעבוד בגלל מחלה או תאונה. לשכירים הוא לעיתים כלול בקרן הפנסיה, אבל בהיקף מוגבל. ראו מדריך הביטוחים.
ביטוח חיים (ריסק): ביטוח שמשלם סכום כסף למוטבים אם המבוטח נפטר במהלך תקופת הביטוח. הוא חשוב במיוחד למי שיש לו ילדים או משכנתא. ראו מדריך הביטוחים.
ביטוח חיים למשכנתא: ביטוח שהבנק דורש כתנאי למשכנתא, ומכסה את יתרת ההלוואה אם אחד הלווים נפטר. אין חובה לקנות אותו דרך הבנק, ושווה להשוות מחירים בין חברות ביטוח. ראו מדריך הביטוחים.
ביטוח לאומי: המוסד הממלכתי שגובה דמי ביטוח מהעובדים ומהמעסיקים, ומשלם קצבאות כמו קצבת זקנה, דמי אבטלה, דמי לידה וקצבת נכות.
ביטוח מבנה: ביטוח שמכסה נזק לקירות, לגג ולמערכות של הדירה, למשל משריפה, מנזילה או מרעידת אדמה. גם אותו הבנק דורש כשנותנים משכנתא, וגם אותו אפשר לרכוש מחוץ לבנק. ראו מדריך הביטוחים.
ביטוח מנהלים: חיסכון פנסיוני שמנוהל בפוליסת ביטוח של חברת ביטוח, ולא בקרן פנסיה. הוא היה נפוץ מאוד בעבר. בפוליסות ותיקות יש לפעמים מקדם המרה מובטח, וזה שווה בדיקה לפני שמחליטים לעזוב. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
ביטוח נסיעות לחו”ל: ביטוח שמכסה הוצאות רפואיות, ביטול טיסה או אובדן כבודה בזמן נסיעה. טיפול רפואי בחו”ל עולה הרבה יותר מבארץ, ולכן זה אחד הביטוחים שכדאי לא לוותר עליהם. לפני שקונים, שווה לבדוק אם כרטיס האשראי או ביטוח הבריאות כבר נותנים כיסוי, ומה הם לא מכסים. ראו מדריך הביטוחים.
ביטוח רכב חובה: ביטוח שהחוק מחייב לכל רכב, ומכסה נזקי גוף בתאונה, לנהג, לנוסעים ולהולכי רגל. הוא לא מכסה נזק לרכב שלכם או לרכב של אחרים, ולשם כך יש ביטוח צד ג’ או מקיף. ראו מדריך הביטוחים.
ביטוח-נט: מערכת של רשות שוק ההון שמציגה נתונים על פוליסות חיסכון ומסלולי השקעה בחברות הביטוח, בדומה לגמל-נט ולפנסיה-נט. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
ביטול עסקה: הזכות לבטל קנייה אחרי שבוצעה. בעסקה מרחוק, למשל באינטרנט או בטלפון, החוק נותן בדרך כלל 14 ימים לבטל. לפי תקנות הגנת הצרכן, העוסק רשאי לגבות דמי ביטול של 5% מהמחיר או 100 ₪, הנמוך מביניהם, ובמוצר פגום או שלא סופק בזמן אין דמי ביטול בכלל. יש מוצרים שהחוק מחריג, כמו מזון ותרופות. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
בלון: הלוואה שבה משלמים במהלך התקופה רק ריבית, או בכלל לא, ואת כל הקרן מחזירים בתשלום אחד בסוף. ההחזר החודשי נמוך, אבל בסוף צריך שיהיה כסף זמין לסכום הגדול. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
בנק ישראל: הבנק המרכזי של המדינה. הוא קובע את הריבית במשק, מנהל את יתרות המט”ח ומפקח על הבנקים באמצעות הפיקוח על הבנקים. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
ברוטו: השכר לפני ניכויים כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי והפרשה לפנסיה. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
ברוקר: גוף שמבצע עבורכם קנייה ומכירה של ניירות ערך. זה יכול להיות בנק, בית השקעות או חברה זרה. לפני שפותחים חשבון כדאי לבדוק שהוא מפוקח. ראו איך מזהים הונאות פיננסיות.
ג
גיל פרישה: הגיל שבו אפשר לפרוש מעבודה ולקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי, בכפוף לתנאים. הוא שונה לגברים ולנשים. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
גילום מס: מצב שבו המעסיק נותן הטבה ומשלם גם את המס עליה, כך שהעובד מקבל אותה “נקייה”. בתלוש זה מופיע כשורה של שווי או של מס מגולם. שימו לב שגם המס שהמעסיק שילם נחשב הכנסה, ולכן הוא משפיע על החישוב. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
גירעון: המצב שבו הממשלה מוציאה בשנה יותר ממה שהיא גובה במסים ובהכנסות אחרות. את ההפרש היא מממנת בהלוואות, ובעיקר בהנפקת אג”ח, וכך החוב הלאומי גדל. גירעון גבוה לאורך זמן עלול להוביל להעלאת מסים או לקיצוץ בשירותים. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
גמל להשקעה: קופת גמל נזילה שאפשר להפקיד אליה עד תקרה שנתית. אם מושכים אותה כקצבה בגיל פרישה, הרווחים פטורים ממס. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
גמל-נט: מערכת ממשלתית של רשות שוק ההון להשוואת קופות גמל, קרנות השתלמות וגמל להשקעה. אפשר לסנן לפי חברה מנהלת וסוג מסלול, ולראות תשואות, דמי ניהול ממוצעים ונתוני סיכון. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
גרייס: תקופה בתחילת הלוואה שבה לא משלמים את הקרן, ולפעמים גם לא את הריבית. היא מקלה בטווח הקצר, אבל הריבית ממשיכה להצטבר ולכן ההלוואה מתייקרת. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
ד
דאבל טריגר (Double trigger): תנאי בתוכנית אופציות או RSU שבו הבשלה מואצת קורית רק אם מתקיימים שני אירועים: החברה נמכרת, והעובד מפוטר או שתפקידו משתנה מהותית אחרי המכירה. בסינגל טריגר מספיק אירוע אחד. הפרט הזה מופיע בהסכם האופציות, ושווה לקרוא אותו לפני שמקבלים הצעת עבודה. ראו מדריך המיסוי.
דוח שנתי: דיווח שמגישים לרשות המסים על כל ההכנסות של השנה. עצמאים חייבים להגיש אותו, ושכירים מחויבים רק במצבים מסוימים, למשל כשיש להם הכנסות נוספות מעל סכום מסוים. ראו מדריך המיסוי.
דיבידנד: חלק מהרווח שחברה מחלקת לבעלי המניות שלה. דיבידנד חייב במס. ראו מדריך המיסוי.
דיווח על חשבון בחו”ל: תושב ישראל חייב במס על הכנסות מכל העולם, כולל ריבית, דיבידנד ורווחים בחשבון השקעות בחו”ל. ברוקר זר לא מנכה מס ישראלי, ולכן מי שיש לו הכנסות כאלה צריך בדרך כלל להגיש דוח שנתי ולשלם בעצמו. גם בלי רווח, שווה לבדוק מול רואה חשבון מה חובת הדיווח שלכם. ראו מדריך המיסוי.
דילול: ירידה באחוז הבעלות שלכם בחברה כשהיא מנפיקה מניות חדשות, למשל בגיוס הון או בהקצאה לעובדים. מספר המניות שלכם לא משתנה, אבל כל מניה מייצגת חלק קטן יותר. לעובד עם אופציות זה אומר שהמספר בהסכם לא מספר את כל הסיפור, וחשוב לשאול כמה מניות יש בחברה בסך הכול. ראו מדריך שוק ההון למתקדמים.
דירוג אשראי: הערכה של הסיכוי שלווה יחזיר את החוב שלו. יש דירוג למדינות ולחברות, וגם דירוג אשראי אישי שמשפיע על הריבית שתקבלו בהלוואה. ראו המדריך לחובות ואשראי.
דמי אבטלה: תשלום של ביטוח לאומי למי שפוטר או סיים לעבוד ומחפש עבודה. כדי לקבל אותו צריך לעמוד בתקופת אכשרה, כלומר לעבוד מספיק חודשים לפני כן, ולהירשם בשירות התעסוקה. מי שהתפטר בלי סיבה מוצדקת יקבל אותם רק אחרי תקופת המתנה. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
דמי ביטוח לאומי ומס בריאות: שני תשלומים חובה שמנוכים מהשכר, בנוסף למס הכנסה. הם מחושבים כאחוז מההכנסה, עם שיעור מופחת על החלק הנמוך של השכר ושיעור מלא מעליו. ראו מדריך המיסוי.
דמי ביטול: סכום שעוסק רשאי לגבות כשמבטלים עסקה. בעסקה מרחוק התקנות מגבילות אותו ל-5% מהמחיר או 100 ₪, הנמוך מביניהם. בעסקאות אחרות, כמו טיסות, אולמות או חוגים, התנאים קבועים בדרך כלל בחוזה, ולכן כדאי לקרוא אותם לפני ששילמתם מקדמה. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
דמי הבראה: תשלום שנתי שמגיע לעובד אחרי שנת עבודה ראשונה. מספר הימים עולה עם הוותק, והסכום ליום נקבע בצו הרחבה ומתעדכן מדי פעם. בהרבה מקומות הוא משולם בקיץ, ובחלק מהם מחולק בכל חודש בתלוש. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
דמי כרטיס: עמלה חודשית שחברת האשראי או הבנק גובים על כרטיס האשראי. זה סעיף שקל לשכוח, ובהרבה מקרים אפשר לבטל אותו או לקבל הנחה בשיחה אחת. אם יש לכם שני כרטיסים ומשתמשים רק באחד, שווה לבדוק כמה עולה השני. ראו המדריך לחובות ואשראי.
דמי לידה: תשלום של ביטוח לאומי במקום שכר, בזמן חופשת לידה. הסכום מחושב לפי השכר שלפני הלידה, ומספר השבועות שמשולמים תלוי בתקופה שבה הייתם מבוטחים. גם בן הזוג יכול לקחת חלק מהחופשה בתנאים מסוימים. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
דמי ניהול: העמלה שגוף פיננסי גובה על ניהול הכסף שלכם, בדרך כלל כאחוז מהצבירה או מההפקדה. לאורך שנים, הפרש קטן בדמי ניהול מצטבר לסכומים גדולים. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
דמי ניהול מהפקדה ומצבירה: בקרן פנסיה יש שני סוגי דמי ניהול. דמי ניהול מהפקדה נגבים מכל הפקדה חודשית, ודמי ניהול מצבירה נגבים כל שנה מכל הסכום שכבר נצבר. בטווח הארוך, דמי הניהול מהצבירה הם בדרך כלל אלה שעולים יותר כסף. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
דמי נסיעות: החזר הוצאות נסיעה לעבודה שהמעסיק משלם לפי צו הרחבה, עד תקרה יומית. הוא מופיע בתלוש כשורה נפרדת, וחייב במס כמו שכר. מי שמגיע ברגל או גר קרוב מאוד יכול לא להיות זכאי. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
דמי שכירות: הסכום החודשי ששוכר משלם למשכיר. החוזה קובע אם הסכום קבוע, צמוד למדד או מתעדכן בחידוש, ואילו הוצאות נוספות, כמו ועד בית או ארנונה, השוכר משלם. כלל אצבע נפוץ הוא לא להוציא על דיור יותר משליש מההכנסה הפנויה. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
דמי תיווך: העמלה שמתווך נדל”ן גובה על שכירות או מכירה. לפי חוק המתווכים, הוא זכאי לה רק אם חתמתם על הזמנה בכתב לשירותי תיווך, ורק אם הוא היה הגורם היעיל בעסקה. הסכום נקבע במשא ומתן, ואפשר להתמקח עליו לפני החתימה. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
ה
הבשלה (Vesting): התהליך שבו אופציות או RSU שקיבלתם הופכים לשלכם בפועל, בהדרגה לאורך הזמן. לוח נפוץ הוא ארבע שנים, עם הבשלה של חלק בכל רבעון או חודש. אם עוזבים לפני ההבשלה, החלק שלא הבשיל בדרך כלל חוזר לחברה. ראו מדריך המיסוי.
הודעה מוקדמת: זמן ההתראה שעובד או מעסיק חייבים לתת לפני סיום העבודה. האורך שלו קבוע בחוק ועולה עם הוותק, עד חודש אחרי שנת עבודה. מעסיק יכול לוותר על עבודה בתקופה הזו, אבל אז הוא חייב לשלם עליה. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
הון עצמי: הכסף שלכם שאתם מביאים לעסקה, בלי הלוואה. ברכישת דירה, זה החלק ממחיר הדירה שלא ממומן במשכנתא. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
הוצאה לפועל: מערכת ממשלתית שאוכפת תשלום חובות, למשל אחרי פסק דין, צ’ק שחזר או הלוואה שלא שולמה. היא יכולה להטיל עיקולים, הגבלות על רישיון נהיגה ועל יציאה מהארץ, ועוד. מי שמקבל אזהרה מההוצאה לפועל צריך להגיב בזמן, כי אחרי המועד הפעולות נגדו מתחילות. ראו המדריך לחובות ואשראי.
הוראת קבע: הרשאה שנותנים לבנק לחייב את החשבון בסכום קבוע או משתנה בכל חודש. היא נוחה להפקדה חודשית קבועה להשקעה.
החזר כספי: כסף שחוזר אליכם אחרי ביטול או החזרת מוצר. בביטול לפי חוק הגנת הצרכן, ההחזר הוא בכסף ולא בזיכוי לחנות. בהחזרה רגילה בחנות, כשהמוצר תקין, חלה מדיניות ההחזרה של החנות, שהיא חייבת להציג במקום בולט. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
החזר מס: כסף שרשות המסים מחזירה למי ששילם יותר מס ממה שהיה צריך. זה קורה הרבה לשכירים שעבדו רק חלק מהשנה, החליפו עבודה או לא ניצלו נקודות זיכוי. אפשר לבקש החזר עד שש שנים אחורה. ראו מדריך המיסוי.
היוון קצבה: המרה של חלק מהקצבה החודשית העתידית לסכום חד-פעמי שמקבלים מיד. הקצבה שנשארת קטנה בהתאם, ולכן זו החלטה שכדאי לעשות עם חישוב מסודר. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
הכחשת עסקה: פנייה לחברת האשראי כשמופיע חיוב שלא ביצעתם, או חיוב כפול. לפי חוק כרטיסי חיוב אפשר להכחיש עסקה, וחברת האשראי חייבת לבדוק אותה. כדאי לעבור על פירוט החיובים כל חודש, כי ככל שמגלים מוקדם יותר קל יותר לטפל. ראו המדריך לחובות ואשראי.
הכנסה פנויה: מה שנשאר ממשק הבית אחרי מסים וניכויי חובה, ולפני הוצאות המחיה. מהסכום הזה משלמים שכר דירה, אוכל וכל השאר. כשבנק בודק כמה משכנתא אתם יכולים לקחת, הוא מסתכל בעיקר על המספר הזה. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
הכנסה פסיבית והכנסה אקטיבית: הכנסה אקטיבית, שבחוק נקראת הכנסה מיגיעה אישית, היא הכנסה מעבודה או מעסק שאתם פעילים בו. הכנסה פסיבית היא הכנסה מנכסים, כמו שכר דירה, ריבית, דיבידנד ורווחי הון. ההבחנה חשובה כי המס עליהן שונה: המדרגות הנמוכות חלות בעיקר על הכנסה מיגיעה אישית, לרווחי הון ולדיבידנד יש שיעורים קבועים משלהם, ומ-2025 חלה על הכנסות הוניות גבוהות במיוחד שכבה נוספת של מס יסף. ראו מדריך המיסוי.
הנפקה ראשונית (IPO): הפעם הראשונה שחברה מוכרת מניות לציבור בבורסה. ראו מדריך שוק ההון למתקדמים.
הסכם ממון: חוזה בין בני זוג שקובע איך יתחלק הרכוש אם הקשר יסתיים. כדי שיהיה תקף, צריך לאשר אותו לפי הדרך שהחוק קובע. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
העברה באפליקציה: תשלום מאדם לאדם דרך אפליקציה של בנק או של חברת תשלומים, לפי מספר טלפון. זה נוח ובדרך כלל בלי עמלה, אבל הכסף עובר מהר וקשה מאוד להחזיר אותו אחרי שנשלח. הונאות רבות מבקשות “רק להעביר באפליקציה”, ולכן שווה לוודא למי שולחים לפני שלוחצים. ראו איך מזהים הונאות פיננסיות.
הפיקוח על הבנקים: היחידה בבנק ישראל שמפקחת על הבנקים ועל חברות כרטיסי האשראי. היא קובעת כללים, למשל לגבי משכנתאות ועמלות, ומטפלת בתלונות של לקוחות. ראו המדריך לחובות ואשראי.
הפרשות לפנסיה בתלוש: החלק של העובד והחלק של המעסיק שמופקדים כל חודש לקרן הפנסיה. בתלוש מופיעים בדרך כלל שלושה רכיבים: תגמולי עובד, תגמולי מעסיק ופיצויים. החוק קובע שיעורי מינימום בצו פנסיה חובה, ובהרבה מקומות עבודה השיעורים גבוהים יותר. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
הצמדה בשכירות: סעיף בחוזה שכירות שקובע שדמי השכירות יעלו לפי מדד המחירים לצרכן. כשהאינפלציה גבוהה, השכירות עולה גם בלי שהמשכיר ביקש. לפני שחותמים כדאי לבדוק אם יש הצמדה, מתי מעדכנים אותה, ואם יש “מדד בסיס” שממנו מתחילים לחשב. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
הצמדה למדד: מנגנון שבו סכום של הלוואה, פיקדון או חוזה משתנה לפי מדד המחירים לצרכן. כשהמדד עולה, גם הקרן עולה. בהלוואה זה אומר שאתם עלולים לחזור יותר ממה שלקחתם, גם אחרי שנים של תשלומים. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
הר הביטוח: מערכת של משרד האוצר שמציגה במקום אחד את הפוליסות שרשומות על שמכם בחברות הביטוח. היא שימושית במיוחד כדי לגלות ביטוחים כפולים, שמשלמים עליהם פעמיים בלי לדעת. ראו מדריך הביטוחים.
הר הכסף: מערכת ממשלתית שמאפשרת לראות במקום אחד את כל החסכונות הפנסיוניים שלכם, כולל קופות שנשכחו. יש גם “הר הביטוח” לביטוחים. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
הרשאה לחיוב: אישור שנותנים לבנק לאפשר לגוף מסוים, כמו חברת סלולר או קופת חולים, לגבות מהחשבון בכל חודש. בשונה מהוראת קבע שאתם קובעים, כאן הגוף קובע את הסכום. אפשר לבטל הרשאה דרך הבנק, וכדאי לעבור על הרשימה פעם בשנה ולמחוק הרשאות לשירותים שכבר לא משתמשים בהם. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: הגוף הממשלתי שאוכף את חוק הגנת הצרכן, למשל במקרים של הטעיה בפרסום או בעיות בביטול עסקה. בראש הרשות עומד הממונה על הגנת הצרכן. ראו איך מזהים הונאות פיננסיות.
השתתפות עצמית: החלק מהנזק שהמבוטח משלם בעצמו לפני שהביטוח משלם. השתתפות עצמית גבוהה מורידה את הפרמיה, אבל מגדילה את מה שתשלמו כשקורה משהו. כשמשווים פוליסות, צריך להשוות גם אותה, לא רק את המחיר החודשי. ראו מדריך הביטוחים.
ו
ועד בית: תשלום חודשי של הדיירים בבניין משותף, לניקיון, חשמל בשטחים משותפים, מעלית ותיקונים. הסכום נקבע בהחלטת בעלי הדירות. בשכירות, ההסדר הנפוץ הוא שהשוכר משלם את ההוצאות השוטפות והמשכיר משלם על שיפוצים גדולים, אבל מה שקובע הוא החוזה. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
ותק: משך הזמן שבו הייתם חברים בקרן פנסיה או שהופקדו עבורכם כספים. ותק משפיע על זכויות מסוימות, למשל על הכיסוי הביטוחי בנכות ובשארים ועל תקופות אכשרה. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
ז
זיכוי ממס: סכום שמורידים ישירות מהמס שאתם צריכים לשלם. ניכוי, לעומת זאת, מקטין את ההכנסה שעליה מחשבים מס. לכן שקל של זיכוי שווה שקל מלא, ושקל של ניכוי שווה רק את שיעור המס השולי שלכם. ראו מדריך המיסוי.
זמן לפדיון: משך הזמן שנותר עד שאגרת חוב תחזיר את הקרן. ככל שהוא ארוך יותר, מחיר האג”ח רגיש יותר לשינויי ריבית.
ח
חוק אשראי הוגן: החוק שמסדיר הלוואות לאנשים פרטיים, ונקרא בעבר חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות. הוא מגביל את העלות המרבית של הלוואה ומחייב את המלווה לגלות את העלות האמיתית שלה. הוא חל גם על בנקים וגם על גופים חוץ-בנקאיים. ראו המדריך לחובות ואשראי.
חוק הייעוץ: הכינוי המקובל לחוק שמסדיר ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקים. הוא קובע מי צריך רישיון, ומחייב לגלות ללקוח זיקה למוצרים שמשווקים לו. ראו איך מזהים הונאות פיננסיות.
חוק המזומן: הכינוי לחוק לצמצום השימוש במזומן, שמגביל תשלום במזומן מעל תקרה מסוימת. יש תקרה אחת לעסקה עם עוסק ותקרה גבוהה יותר לעסקה בין אנשים פרטיים, ויש גם מגבלות על צ’קים. מי שמשלם או מקבל מעבר לתקרה עלול לקבל קנס, ולכן לפני עסקה גדולה במזומן שווה לבדוק את הסכום העדכני באתר רשות המסים. ראו מדריך המיסוי.
חיסכון לכל ילד: תוכנית שבה ביטוח לאומי מפקיד כל חודש סכום קטן עבור כל ילד שמקבל קצבת ילדים. ההורים בוחרים איפה הכסף ינוהל ויכולים להוסיף הפקדה משלהם. הילד יכול למשוך את הכסף כשהוא מגיע לבגרות. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
חשבון מוגבל: חשבון בנק שבעליו לא יכול לכתוב צ’קים למשך תקופה, כי יותר מדי צ’קים שלו חזרו בלי כיסוי. לפי חוק שיקים ללא כיסוי, זה קורה אחרי 10 צ’קים שחזרו בתוך 12 חודשים. ההגבלה פוגעת גם בדירוג האשראי, ולכן חשוב לטפל בצ’ק שחזר מיד. ראו המדריך לחובות ואשראי.
חשבון מסחר: חשבון אצל בנק או ברוקר שבו מחזיקים ניירות ערך וקונים ומוכרים אותם. ראו מדריך השקעות למתחילים.
חשבון עו”ש: חשבון עובר ושב בבנק, שדרכו עוברות המשכורת, ההוצאות וההעברות השוטפות.
ט
טופס 101: כרטיס עובד שממלאים אצל המעסיק בתחילת עבודה ובתחילת כל שנה. לפיו המעסיק יודע כמה נקודות זיכוי מגיעות לכם וכמה מס לנכות. טופס שלא עודכן הוא סיבה נפוצה לתשלום מס עודף. ראו מדריך המיסוי.
טופס 106: סיכום שנתי שהמעסיק נותן לעובד, עם כל השכר, המס שנוכה וההפרשות לפנסיה במשך השנה. צריך אותו כדי לבקש החזר מס או להגיש דוח שנתי. ראו מדריך המיסוי.
טופס 161: טופס שהמעסיק ממלא כשעובד מסיים לעבוד, ובו פירוט של כספי הפיצויים והמענקים. לפיו נקבע איך ימוסו הכספים, והעובד יכול לבחור מה לעשות בהם, למשל להשאיר אותם ברצף קצבה. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
טופס 867: אישור שנתי שהבנק או בית ההשקעות נותן ללקוח, ובו סיכום הריבית, הדיבידנדים, רווחי ההון וההפסדים בחשבון, והמס שנוכה. צריך אותו כשמגישים דוח שנתי או מבקשים החזר מס, למשל כדי לקזז הפסד בבנק אחד מול רווח בבנק אחר. בדרך כלל אפשר להוריד אותו מאתר הבנק. ראו מדריך המיסוי.
טופס W-8BEN: טופס אמריקאי שמשקיע שאינו אזרח ארה”ב ממלא אצל ברוקר, ומצהיר בו שהוא תושב מדינה אחרת. בזכותו הברוקר מנכה מס בשיעור המופחת לפי אמנת המס, במקום השיעור המלא. הטופס בתוקף לכמה שנים, והברוקר יבקש לחדש אותו. ראו מדריך המיסוי.
י
יועץ השקעות: אדם עם רישיון מרשות ניירות ערך, שמייעץ ללקוחות לגבי השקעות. אפשר לבדוק את הרישיון שלו במאגר הציבורי של הרשות. ראו איך מזהים הונאות פיננסיות.
יועץ פנסיוני: בעל רישיון מרשות שוק ההון, שמייעץ לגבי קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
יוקר המחיה: כמה עולה לחיות: דיור, אוכל, תחבורה, חשבונות וחינוך. יוקר המחיה עולה כשהמחירים עולים מהר יותר מהשכר. ישראל נחשבת יקרה ביחס למדינות מפותחות רבות, בעיקר בדיור ובמזון. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
יחידות מניה חסומות (RSU): מניות שהחברה מבטיחה לעובד, ושהופכות לשלו בהבשלה. בשונה מאופציה, אין מחיר מימוש: כשהן מבשילות, יש להן ערך גם אם המניה ירדה. בישראל גם RSU ממוסות לרוב לפי סעיף 102, וההבדל בין מסלול רווח הון למסלול הכנסת עבודה משפיע מאוד על הנטו. ראו מדריך המיסוי.
יחס החזר: החלק מההכנסה הפנויה שהולך להחזר החודשי של המשכנתא. בנק ישראל מגביל את היחס הזה, והבנקים בודקים אותו לפני שהם מאשרים הלוואה. יחס נמוך משאיר מרווח ביטחון אם ההכנסה יורדת. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
ימי חג: תשלום על ימי חג שחלים ביום עבודה. עובד במשכורת חודשית מקבל אותם בלי שינוי בשכר. עובד בשכר יומי או שעתי זכאי לתשלום על ימי חג אחרי שלושה חודשי עבודה, בתנאים שנקבעו בצו הרחבה. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
ימי חופשה: ימי חופש בתשלום שעובד צובר לפי חוק חופשה שנתית. מספר הימים עולה עם הוותק ותלוי בהיקף המשרה. בתלוש יש בדרך כלל שורה של יתרת ימי חופשה, ושווה לעקוב אחריה כי בסיום עבודה מגיעה פדיון על ימים שלא נוצלו. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
ימי מחלה: ימים שבהם עובד חולה ומקבל תשלום לפי חוק דמי מחלה. עובד צובר יום וחצי לכל חודש עבודה, עד תקרה של 90 ימים. לפי החוק היום הראשון לא משולם, השני והשלישי משולמים בחצי, ומהרביעי משולם שכר מלא. הסכמים במקומות עבודה רבים נותנים יותר. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
כ
כל-זכות: אתר מידע ציבורי שמרכז בשפה פשוטה את הזכויות של תושבי ישראל, כולל זכויות מול ביטוח לאומי, רשות המסים והבנקים. הוא לא גוף ממשלתי, ובמקרים מורכבים שווה לבדוק גם מול הגוף הרלוונטי. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
כלי ההשוואה של בנק ישראל: באתר בנק ישראל יש אזור צרכני עם השוואות בין הבנקים: עמלות, ריביות על הלוואות ופיקדונות, ונתונים על הריביות הממוצעות במשכנתאות. זו נקודת פתיחה טובה לפני שיחה עם הבנק על הנחה. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
כפל מס: מצב שבו אותה הכנסה ממוסה פעמיים, בשתי מדינות. למשל, דיבידנד ממניה אמריקאית ממוסה בארה”ב, ואז שוב בישראל. אמנות המס ומנגנון הזיכוי על מס זר נועדו למנוע את זה, ובדרך כלל מה ששולם בחו”ל מקוזז מהמס בישראל, עד גבול מסוים. ראו מדריך המיסוי.
כרטיס אשראי: אמצעי תשלום שבו החיוב יורד מהחשבון במועד מאוחר יותר, בדרך כלל פעם בחודש. עסקאות קרדיט ותשלומים בכרטיס יכולים לכלול ריבית גבוהה. ראו המדריך לחובות ואשראי.
כרטיס אשראי חוץ-בנקאי: כרטיס שמנפיקה חברת כרטיסים ישירות, ולא דרך הבנק שלכם. מסגרת האשראי שלו נפרדת מהמסגרת בבנק, וזה נותן גמישות, אבל גם מקל להגדיל חוב בלי לשים לב. כדאי לבדוק את הריבית ואת דמי הכרטיס כמו בכל כרטיס. ראו המדריך לחובות ואשראי.
כרטיס חיוב מיידי (דביט): כרטיס שהחיוב בו יורד מהחשבון כמעט מיד, ולא פעם בחודש. כך רואים בזמן אמת כמה כסף נשאר, וקשה יותר להוציא מעבר לתקציב. זה כלי טוב למי שרוצה שליטה צמודה בהוצאות. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
כרטיס מועדון: כרטיס של רשת או של ארגון שנותן הנחות, הטבות או צבירת נקודות. לפעמים הוא גם כרטיס אשראי, עם דמי כרטיס ומסגרת. ההנחה שווה כסף רק אם קונים שם בכל מקרה, ולא כשהיא גורמת לקנות יותר. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
כרטיס נטען: כרטיס תשלום שטוענים עליו סכום מראש, ואפשר להוציא רק את מה שנטען. הוא נפוץ כמתנה, לנוער או לנסיעות לחו”ל. אין בו מינוס, אבל לפעמים יש עמלות טעינה או תוקף, ושווה לבדוק אותם. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
ל
לוח שפיצר: שיטה להחזר הלוואה שבה ההחזר החודשי קבוע. בתחילת התקופה רוב ההחזר הוא ריבית, ובסופה רובו קרן. זו השיטה הנפוצה במשכנתאות. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
מ
מבצע 1+1: מבצע שבו מקבלים שני מוצרים במחיר של אחד, או מוצר שני בהנחה. בפועל זו הנחה של 50% על כל יחידה, אבל רק אם באמת צריכים את שתיהן. הדרך לבדוק היא לחשב את המחיר ליחידה ולהשוות למוצר דומה בלי מבצע. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
מדד: מדד מניות הוא סל שמייצג קבוצה של מניות, כמו ת”א 125 או S&P 500, ומודד את הביצועים שלהן. קרנות מחקות ותעודות סל עוקבות אחרי מדדים. ראו מדריך השקעות למתחילים.
מדד המחירים לצרכן: מדד שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומודד את השינוי במחירים של סל מוצרים ושירותים. הוא משמש למדידת האינפלציה ולהצמדה של חוזים והלוואות. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
מדרגות מס: שיטת חישוב שבה כל חלק מההכנסה ממוסה בשיעור אחר. השיעור הגבוה חל רק על השקלים שמעל המדרגה, ולא על כל השכר. לכן העלאה בשכר אף פעם לא משאירה אתכם עם פחות נטו בגלל מעבר מדרגה. ראו מדריך המיסוי.
מחזור משכנתא: החלפה של המשכנתא הקיימת, כולה או חלקה, בהלוואה חדשה בתנאים טובים יותר, באותו בנק או בבנק אחר. לפני שמחזרים צריך לחשב את עמלות הפירעון המוקדם ולוודא שהחיסכון גדול מהן. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
מחיר ליחידה: המחיר של 100 גרם, ליטר או יחידה אחת של מוצר. תקנות הגנת הצרכן מחייבות להציג אותו ליד המחיר בסופרמרקטים, והוא הכלי הכי מהיר להשוות בין אריזות בגדלים שונים. לא פעם האריזה הגדולה יקרה יותר לגרם. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
מחיר למשתכן: תוכנית ממשלתית שבה מוכרים דירות חדשות לזכאים, בעיקר מי שאין להם דירה, במחיר נמוך ממחיר השוק, בהגרלה. בשנים האחרונות פועלות תוכניות דומות בשמות אחרים, כמו “דירה בהנחה”. יש תנאי זכאות ומגבלות על מכירה או השכרה בשנים הראשונות, ולכן לפני הרשמה כדאי לבדוק את התנאים באתר הממשלתי של התוכנית. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
מחיר מימוש (Strike): המחיר שעובד צריך לשלם כדי להפוך אופציה למניה. אם שווי המניה גבוה ממחיר המימוש, לאופציה יש ערך. אם הוא נמוך יותר, האופציה “מתחת למים”, ואין טעם לממש אותה. ראו מדריך שוק ההון למתקדמים.
מחיר מפוקח: מחיר שהמדינה קובעת או מגבילה, ולא רק השוק. דוגמה מוכרת היא מחיר בנזין 95 בשירות עצמי, שמשרד האנרגיה מעדכן בכל חודש, וחלק ממוצרי החלב והלחם. כשהמחיר המפוקח עולה, זה מורגש מיד בכיס ובמדד. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
מחשבון מס רכישה: סימולטור באתר gov.il של רשות המסים, שמחשב את מס הרכישה לפי סוג הנכס, שווי העסקה וחלק הבעלות. אפשר להשתמש בו בלי להזדהות. נכון ל-2026, לפי עמוד הסימולטור ברשות המסים, מדרגות המס בו מוגדרות לרכישות שבין 16 בינואר 2025 ל-15 בינואר 2028. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
מימוש אופציות (Exercise): הפעולה שבה משלמים את מחיר המימוש והופכים אופציה למניה. בחברה פרטית זה דורש כסף בלי שאפשר למכור מיד, ולכן רבים מחכים לאקזיט. לפי סעיף 102, מימוש לבד עוד לא מחייב במס כל עוד המניות אצל הנאמן. ראו מדריך המיסוי.
מימוש ללא מזומן (Cashless exercise): מימוש שבו מוכרים מיד חלק מהמניות, או את כולן, כדי לממן את מחיר המימוש ואת המס, בלי להוציא כסף מהכיס. זה אפשרי בעיקר בחברה נסחרת או באקזיט. הנטו שמתקבל הוא ההפרש בין שווי המניות למחיר המימוש, פחות מס ועמלות. ראו מדריך המיסוי.
מינוף: שימוש בכסף מושאל כדי להגדיל את ההשקעה. מינוף מגדיל את הרווח הפוטנציאלי, אבל גם את ההפסד, ועלול לגרום להפסד גדול יותר מהסכום שהשקעתם. ראו מדריך שוק ההון למתקדמים.
מיסוי קריפטו: לפי עמדת רשות המסים, מטבע דיגיטלי הוא נכס ולא מטבע. לכן מי שמוכר אותו ברווח, או מחליף אותו במטבע דיגיטלי אחר, חייב בדרך כלל במס רווחי הון, ומי שעוסק בזה כעסק ממוסה כמו עסק. הברוקרים והבורסות לרוב לא מנכים מס בישראל, ולכן הדיווח הוא באחריותכם. ראו מדריך הקריפטו וההשקעות האלטרנטיביות.
מיסוי שכר דירה: מי שמשכיר דירת מגורים בישראל יכול לבחור כל שנה בין שלושה מסלולים. במסלול הפטור לא משלמים מס כל עוד השכירות החודשית מתחת לתקרה שמתעדכנת כל שנה. במסלול 10% משלמים עשרה אחוזים מכל השכירות, בלי לנכות הוצאות. במסלול הרגיל משלמים לפי מדרגות המס, ואפשר לנכות הוצאות כמו פחת וריבית. מה שכדאי תלוי בגובה השכירות ובהכנסות האחרות, וזו החלטה טובה לבדוק עם רואה חשבון. ראו מדריך המיסוי.
מיתון: תקופה שבה הפעילות הכלכלית מתכווצת: התוצר יורד, האבטלה עולה והעסקים משקיעים פחות. הגדרה נפוצה היא שני רבעונים רצופים של ירידה בתמ”ג. במיתון קשה יותר למצוא עבודה, ולכן קרן חירום שווה במיוחד. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
מכירה בהפסד: מכירה של נייר ערך במחיר נמוך ממחיר הקנייה. ההפסד הזה לא נעלם לגמרי לצורכי מס, כי אפשר לקזז אותו מול רווחי הון באותה שנה, וההפסד שנשאר עובר לשנים הבאות. יש מי שמממשים הפסד לקראת סוף השנה כדי להקטין את המס על רווחים אחרים, וזה שווה בדיקה מול יועץ. ראו מדריך המיסוי.
מכס: מס על יבוא טובין לישראל. ביבוא אישי, למשל הזמנה מאתר בחו”ל, יש תקרה שמתחתיה ההזמנה פטורה, ומעליה משלמים מכס ומע”מ לפי סוג המוצר. התקרה שונתה בשנים האחרונות, ולכן לפני הזמנה גדולה שווה לבדוק אותה באתר רשות המסים. ראו מדריך המיסוי.
מכפיל רווח (P/E): מחיר המניה חלקי הרווח למניה. הוא עוזר להעריך כמה המשקיעים “משלמים” על כל שקל של רווח, אבל לא מספיק לבדו כדי לקבוע אם מניה זולה או יקרה. ראו מדריך שוק ההון למתקדמים.
מנוי מתחדש: שירות שמחייב אתכם כל חודש או כל שנה עד שמבטלים, כמו סטרימינג, חדר כושר או אפליקציה. ההוצאה הקטנה נעלמת מהעין ומצטברת. חוק הגנת הצרכן מאפשר לבטל עסקה מתמשכת באותה דרך שבה הצטרפתם, ובכמה דרכים נוספות, ושווה לעבור על החיובים ולבטל את מה שלא בשימוש. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
מניה: נייר ערך שמייצג חלק בבעלות על חברה. המחיר שלה משתנה לפי הביצועים של החברה ולפי הציפיות של השוק.
מניות חסומות (Lock-up): תקופה אחרי הנפקה או אקזיט שבה עובדים ובעלי מניות ותיקים לא רשאים למכור. היא נועדה למנוע מכירה גדולה בבת אחת. בזמן הזה המחיר יכול לרדת, ולכן הערך של המניות על הנייר הוא לא כסף זמין. ראו מדריך שוק ההון למתקדמים.
מס בולים: מס ישן שהיה בישראל על חתימת מסמכים, כמו חוזים ושטרות. הוא בוטל באמצע שנות ה-2000, לפי צו שאישרה ועדת הכספים של הכנסת ב-2005, ולכן היום לא משלמים מס בולים על חוזה שכירות או על הסכם הלוואה. ראו מדריך המיסוי.
מס הכנסה: מס ישיר על הכנסות מעבודה, מעסק, משכר דירה ומהשקעות. אצל שכירים המעסיק מנכה אותו מהשכר כל חודש, ועצמאים משלמים אותו דרך מקדמות ודוח שנתי. ראו מדריך המיסוי.
מס יסף: מס נוסף שחל על הכנסות שעוברות תקרה שנתית גבוהה. ראו מדריך המיסוי.
מס עיזבון אמריקאי: מס שארה”ב גובה מעיזבון של אדם שנפטר, גם אם הוא לא אמריקאי, על נכסים שנחשבים אמריקאיים, כמו מניות של חברות אמריקאיות ותעודות סל שרשומות בארה”ב. למי שאינו אזרח או תושב ארה”ב הפטור נמוך מאוד, 60,000 דולר, ובין ישראל לארה”ב אין אמנה למס עיזבון. מי שמחזיק סכום משמעותי בנכסים כאלה שווה לבדוק את הנושא עם יועץ מס. ראו מדריך המיסוי.
מס על דיבידנד: מס שמנוכה כשחברה מחלקת דיבידנד. ליחיד שאינו בעל מניות מהותי השיעור הוא כמו במס רווחי הון, והבנק או הברוקר הישראלי מנכים אותו במקור. על דיבידנד מחו”ל מנוכה לרוב מס במדינה של החברה, ואז ההפרש בישראל. בשונה מרווח הון, דיבידנד ממוסה כשהוא מתקבל, גם אם לא מכרתם כלום. ראו מדריך המיסוי.
מס ערך מוסף (מע”מ): מס עקיף שמוסיפים למחיר של רוב המוצרים והשירותים. הצרכן משלם אותו בכל קנייה, והעוסק מעביר אותו לרשות המסים. בישראל המחיר לצרכן חייב לכלול מע”מ, ובאילת יש פטור על רוב המוצרים. השיעור נקבע בצו ומשתנה מפעם לפעם, והשיעור העדכני מופיע באתר רשות המסים. ראו מדריך המיסוי.
מס רווחי הון: מס על הרווח שנוצר כשמוכרים נכס, כמו מניה, ביותר ממה שקניתם אותו. ראו מדריך המיסוי.
מס רכישה: מס שהקונה משלם כשהוא רוכש דירה או זכות אחרת במקרקעין. מי שקונה דירה יחידה נהנה ממדרגות מס נמוכות יותר ממי שכבר יש לו דירה. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
מס שבח: מס על הרווח במכירת נכס מקרקעין, כלומר על ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה אחרי ניכויים. במכירת דירת מגורים יש מצבים שבהם אפשר לקבל פטור. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
מס שולי: שיעור המס שחל על השקל הבא שתרוויחו, כלומר המדרגה העליונה שאליה הגעתם. המס הממוצע הוא כל המס ששילמתם חלקי כל ההכנסה, והוא תמיד נמוך יותר או שווה. כדי להבין כמה שווה ניכוי, מסתכלים על המס השולי. ראו מדריך המיסוי.
מסגרת אשראי (מינוס): הסכום שהבנק מאפשר לכם למשוך מעבר ליתרה בעו”ש. הריבית עליה בדרך כלל גבוהה, ולכן כדאי לא להשתמש בה לאורך זמן. ראו המדריך לחובות ואשראי.
מסגרת כרטיס אשראי: הסכום המרבי שאפשר לחייב בכרטיס בחודש. היא נפרדת ממסגרת המינוס בעו”ש, אבל שתיהן נרשמות במערכת נתוני האשראי. מסגרת גבוהה מדי מקלה להוציא יותר ממה שנכנס, ואפשר לבקש להוריד אותה. ראו המדריך לחובות ואשראי.
מסלול ברירת מחדל: המסלול שאליו נכנס הכסף בקופת גמל או בקרן פנסיה אם לא בחרתם מסלול בעצמכם. ברוב המקרים זה מסלול תלוי גיל. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
מסלול משתנה כל 5 שנים: מסלול משכנתא שהריבית בו קבועה לחמש שנים ואז מתעדכנת לפי עוגן שנקבע בחוזה. הוא יכול להיות צמוד למדד או לא צמוד. בנקודות השינוי בדרך כלל אפשר לפרוע את המסלול בלי עמלה גבוהה. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
מסלול פריים: מסלול משכנתא שהריבית בו היא ריבית הפריים פלוס או מינוס מרווח קבוע. כשבנק ישראל משנה את הריבית, ההחזר החודשי משתנה כמעט מיד. מצד שני, אפשר לפרוע אותו מוקדם כמעט בלי עמלות. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
מסלול צמוד מט”ח: מסלול הלוואה שהקרן שלו צמודה לשער של מטבע זר, כמו דולר או אירו. אם השקל נחלש, החוב בשקלים גדל. הוא מתאים בעיקר למי שההכנסה שלו במטבע הזה. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
מסלול קבועה לא צמודה (קל”צ): מסלול משכנתא שבו הריבית קבועה לכל התקופה והקרן לא צמודה למדד. ההחזר החודשי ידוע מראש עד השקל, ובדרך כלל הריבית ההתחלתית בו גבוהה יותר. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
מסלול קבועה צמודה (ק”צ): מסלול משכנתא שבו הריבית קבועה, אבל הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן. הריבית נראית נמוכה, אבל באינפלציה גבוהה היתרה יכולה לגדול. פירעון מוקדם שלו עשוי לעלות בעמלה משמעותית. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
מסלול תלוי גיל: מסלול השקעה בחיסכון הפנסיוני שמשנה את רמת הסיכון לפי הגיל. בגיל צעיר יש בו יותר מניות, וככל שמתקרבים לפרישה החלק הסולידי גדל. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
מענק עבודה (מס הכנסה שלילי): תשלום שרשות המסים נותנת לעובדים ולעצמאים עם הכנסה נמוכה, בתנאים של גיל, הכנסה ומצב משפחתי. הוא לא מגיע לבד, וצריך להגיש בקשה. ראו מדריך המיסוי.
מענק שחרור: סכום כסף שחייל משוחרר מקבל לחשבון הבנק אחרי סיום השירות, ואפשר להשתמש בו לכל מטרה. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
מערכת נתוני אשראי: מאגר של בנק ישראל שמרכז מידע על ההלוואות, המסגרות והתשלומים של כל לקוח. לשכות אשראי ברישיון בנק ישראל משתמשות בו כדי לחשב דירוג אשראי. כל אדם יכול לקבל פעם בשנה דוח חינם עם הנתונים שלו, ושווה לבדוק אותו לפני שמבקשים משכנתא. ראו המדריך לחובות ואשראי.
מקדם המרה: המספר שבו מחלקים את הסכום שצברתם בחיסכון הפנסיוני כדי לקבל את הקצבה החודשית. מקדם נמוך יותר אומר קצבה גבוהה יותר. הוא תלוי בעיקר בגיל ובתוחלת החיים הצפויה. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
מקדמה בעסקה: סכום שמשלמים מראש כדי לשריין מוצר או שירות, כמו אולם, טיול או רהיט בהזמנה. לפני שמשלמים, כדאי לקבל בכתב מה קורה למקדמה אם מבטלים. אם העסק נסגר, יכול להיות קשה לקבל אותה בחזרה, ולכן תשלום בכרטיס אשראי נותן בדרך כלל יותר הגנה ממזומן. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
מקדמות: תשלומים של מס הכנסה ושל ביטוח לאומי שעצמאים משלמים במהלך השנה, על חשבון החיוב הסופי. בסוף השנה הדוח השנתי מראה אם שילמתם יותר מדי או פחות מדי. ראו מדריך המיסוי.
מק”מ (מלווה קצר מועד): נייר ערך של בנק ישראל לתקופה קצרה, עד שנה. הוא נחשב לאחד האפיקים הסולידיים ביותר.
משווק השקעות: בעל רישיון מרשות ניירות ערך, שעובד בדרך כלל אצל גוף שיש לו מוצרים משלו, כמו בנק או בית השקעות. בשונה מיועץ השקעות, מותר לו להעדיף את המוצרים של הגוף שלו, בתנאי שהוא מגלה את זה ללקוח. ראו איך מזהים הונאות פיננסיות.
משכנתא: הלוואה לרכישת דירה, שהדירה משמשת בטוחה עבורה. אם ההלוואה לא מוחזרת, הבנק יכול לממש את הדירה. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
משכנתא הפוכה: הלוואה לאנשים מבוגרים, שבה מקבלים כסף כנגד הדירה שבבעלותם וממשיכים לגור בה. בדרך כלל לא משלמים החזר חודשי, והחוב, שגדל עם הריבית, נפרע כשהדירה נמכרת או מהעיזבון. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
משכנתא לכל מטרה: הלוואה שנותנים כנגד דירה שכבר בבעלותכם, ואפשר להשתמש בה לכל צורך, כמו שיפוץ או סגירת חובות. הריבית בה בדרך כלל נמוכה מהלוואה רגילה, אבל הדירה משמשת בטוחה. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
נ
נאמן (בסעיף 102): גוף שמחזיק את האופציות או המניות של העובדים בשמם, לפי סעיף 102. כדי ליהנות ממסלול רווח הון, המניות צריכות להישאר אצל הנאמן לפחות 24 חודשים ממועד ההקצאה. במסלול הכנסת עבודה התקופה היא 12 חודשים. מכירה או משיכה לפני סוף התקופה מעבירות את כל הרווח למיסוי כהכנסת עבודה. ראו מדריך המיסוי.
נזילות: כמה מהר וכמה בקלות אפשר להפוך נכס למזומן, בלי לאבד מהערך שלו. עו”ש נזיל מאוד, ודירה נזילה מעט.
נטו: השכר שנכנס בפועל לחשבון, אחרי כל הניכויים.
ניוד: העברה של חיסכון פנסיוני מקופה אחת לאחרת, למשל מקרן פנסיה אחת לאחרת או בין קופות גמל. ניוד לא נחשב משיכה ולכן אין עליו מס, אבל יש סוגי מוצרים שאי אפשר לנייד ביניהם. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
ניכוי במקור: מס שמנוכה כבר בזמן התשלום, לפני שהכסף מגיע אליכם. כך המעסיק מנכה מס מהשכר, והבנק מנכה מס מרווחים בתיק ההשקעות או מריבית על פיקדון. ראו מדריך המיסוי.
ניכויי חובה וניכויי רשות: ניכויי חובה הם מה שהחוק מחייב להוריד מהשכר: מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות וההפרשה של העובד לפנסיה. ניכויי רשות הם מה שהסכמתם אליו, כמו קרן השתלמות, ועד עובדים, ביטוח קבוצתי או ארוחות. ניכוי רשות שלא זוכרים שהסכמתם אליו הוא סיבה טובה לשאול את מחלקת השכר. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
נקודות זיכוי: נקודות שמקטינות את מס ההכנסה החודשי שלכם. כל תושב מקבל נקודות בסיס, ויש נקודות נוספות לפי מצב אישי, כמו הורות, תואר אקדמי או שחרור מצה”ל. ראו מדריך המיסוי.
נקודות זיכוי לחייל משוחרר: חיילים משוחררים ובני שירות לאומי מקבלים נקודות זיכוי נוספות לתקופה מוגבלת אחרי השחרור, ומספרן תלוי באורך השירות. הן לא תמיד נכנסות לבד לתלוש: צריך לסמן אותן בטופס 101 ולצרף תעודת שחרור. מי שפספס יכול לבקש אותן בהחזר מס. ראו מדריך המיסוי.
ס
סוכן ביטוח: בעל רישיון מרשות שוק ההון שמוכר ביטוחים ומוצרים פנסיוניים. בדרך כלל הוא מקבל עמלה מחברת הביטוח, ולכן כדאי לשאול אותו מאילו חברות הוא מציע ולהשוות בעצמכם. ראו מדריך הביטוחים.
סטיית תקן: מדד סטטיסטי שמראה כמה התשואות של השקעה נוטות להתרחק מהממוצע שלהן. סטיית תקן גבוהה פירושה תנודתיות גבוהה. גמל-נט ופנסיה-נט מציגים אותה ליד התשואות. ראו מדריך השקעות למתחילים.
סיכון: האפשרות שהתוצאה בפועל תהיה שונה מהצפוי, כולל הפסד. בדרך כלל, השקעה עם תשואה צפויה גבוהה יותר היא גם השקעה עם סיכון גבוה יותר.
סימולטורים של רשות המסים: מחשבונים חינמיים באתר gov.il. יש שם, בין השאר, בדיקת זכאות להחזר מס לשכירים, מחשבון נקודות זיכוי, מחשבון למס שמנוכה מהשכר ומחשבון מס רכישה. ראו מדריך המיסוי.
סל אחיד: שלושה תמהילי משכנתא מוגדרים מראש, שבנק ישראל מחייב את הבנקים להציע לכל מי שמבקש משכנתא. מכיוון שהתמהיל זהה בכל הבנקים, אפשר להשוות ביניהם רק לפי הריבית. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
סעיף 102: הסעיף בפקודת מס הכנסה שמסדיר מיסוי אופציות ומניות לעובדים באמצעות נאמן. יש בו שני מסלולים עיקריים. במסלול רווח הון, אם המניות נשארו אצל הנאמן לפחות 24 חודשים מההקצאה, הרווח ממוסה כרווח הון ולא כשכר, אבל בחברה נסחרת החלק שמשקף את שווי המניה סביב מועד ההקצאה ממוסה כהכנסת עבודה. במסלול הכנסת עבודה כל הרווח ממוסה כשכר, לפי המס השולי. בעלי שליטה לא זכאים למסלולים האלה. ראו מדריך המיסוי.
סעיף 14: הסדר שבו ההפרשות של המעסיק לפיצויים בקרן הפנסיה באות במקום פיצויי פיטורים. העובד מקבל את הכסף הזה גם אם התפטר, אבל המעסיק לא צריך להשלים אם הסכום נמוך מהפיצויים לפי החוק. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
סעיף 3(ט): המסלול שחל על אופציות שלא ניתנו לפי סעיף 102, למשל לנותני שירותים, ליועצים או לבעלי שליטה. ברוב המקרים המס נקבע במועד המימוש, כהכנסת עבודה לפי המס השולי, ועל הרווח שנוצר אחרי המימוש חל מס רווחי הון. ראו מדריך המיסוי.
סעיף 45א: סעיף בפקודת מס הכנסה שנותן זיכוי ממס על הפקדות שלכם לקצבה ולביטוח חיים, עד תקרה. אצל שכירים הזיכוי מחושב בדרך כלל בתלוש. ראו מדריך המיסוי.
סעיף 47: סעיף בפקודת מס הכנסה שנותן ניכוי מההכנסה על הפקדות לקצבה, בעיקר לעצמאים ולמי שמפקיד מעבר למה שנדרש. יחד עם סעיף 45א הוא הבסיס להטבות המס בחיסכון הפנסיוני. ראו מדריך המיסוי.
ספרד (Spread): הפער בין המחיר הגבוה ביותר שקונה מוכן לשלם לבין המחיר הנמוך ביותר שמוכר מוכן לקבל. ספרד רחב הוא עלות סמויה במסחר. ראו מדריך שוק ההון למתקדמים.
ע
עיקול: צו שמקפיא כסף או רכוש של חייב, כדי שהנושה יוכל לגבות ממנו. אפשר לעקל חשבון בנק, חלק מהשכר או רכב. יש סכומים וקצבאות שאסור לעקל, ומי שקיבל הודעה על עיקול יכול לפנות להוצאה לפועל או לייעוץ חינמי כדי להבין את הזכויות שלו. ראו המדריך לחובות ואשראי.
עמלת היוון: הרכיב העיקרי בעמלת פירעון מוקדם במסלולים בריבית קבועה. היא מפצה את הבנק כשהריבית בשוק ירדה מאז שלקחתם את ההלוואה. אם הריבית בשוק עלתה, בדרך כלל לא תהיה עמלה כזו. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
עמלת המרה: עמלה שגובים כשמשלמים או מושכים כסף במטבע זר. בכרטיס אשראי היא מתווספת לשער החליפין, ובחנויות בחו”ל לפעמים מציעים “לשלם בשקלים”, שזה בדרך כלל שער פחות טוב. לפני נסיעה שווה לבדוק כמה עמלת ההמרה בכרטיס שלכם, ולשלם במטבע המקומי. ראו המדריך לחובות ואשראי.
עמלת פירעון מוקדם: תשלום לבנק כשמחזירים משכנתא, או חלק ממנה, לפני הזמן. היא כוללת כמה רכיבים, ביניהם עמלת היוון ועמלה על אי מתן הודעה מראש. לפני פירעון אפשר לבקש מהבנק דוח מפורט של העמלות. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
עמלת שורה: עמלה שהבנק גובה על פעולה בחשבון, כמו העברה, הפקדת צ’ק או משיכה בפקיד. בנק ישראל מחייב את הבנקים להציע מסלולי עמלות, ומי שעושה מעט פעולות יכול לחסוך אם יבחר מסלול שמתאים לו. שווה לבקש מהבנק פירוט של העמלות בשנה האחרונה. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
עסקת קרדיט: פריסה של תשלום שבה חברת האשראי מלווה לכם את הכסף, ומחייבת ריבית על כל תשלום. בעסקת “תשלומים” רגילה, בית העסק סופג את העלות ואתם לא משלמים ריבית. ההבדל לא תמיד ברור בקופה, ולכן לפני שמאשרים כדאי לשאול איזה סוג עסקה זה ומה הריבית האפקטיבית. ראו המדריך לחובות ואשראי.
ערב למשכנתא: אדם שמתחייב לשלם את ההחזרים אם הלווים לא ישלמו. הבנקים דורשים ערב בעיקר כשההכנסה או ההון העצמי של הלווים נמוכים. לערבות יש סיכון אמיתי, ולכן כדאי להבין אותה לפני שחותמים. ראו המדריך לחובות ואשראי.
ערבות בשכירות: בטוחה שהשוכר נותן למשכיר, כמו צ’ק ביטחון, ערבות בנקאית, שטר חוב או פיקדון. לפי חוק השכירות, הבטוחה לא יכולה לעלות על שלושה חודשי שכירות או שליש מתקופת השכירות, הנמוך מביניהם. בסוף השכירות המשכיר צריך להחזיר אותה, אחרי שמקזזים חובות אם יש. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
פ
פומו (FOMO): הפחד לפספס משהו שאחרים כבר מרוויחים ממנו. הוא גורם לקנות מניה אחרי שכבר זינקה, להיכנס להשקעה “שכולם מדברים עליה” או לקנות במבצע מוגבל בזמן. הונאות משתמשות בו בכוונה, עם משפטים כמו “נשארו רק כמה מקומות”. כשמרגישים לחץ להחליט מהר, זה בדיוק הזמן לעצור. ראו איך מזהים הונאות פיננסיות.
פונזי: הונאה שבה “התשואות” למשקיעים הוותיקים משולמות מתוך הכסף של המשקיעים החדשים, ולא מהשקעה אמיתית. ראו איך מזהים הונאות פיננסיות.
פיזור: חלוקת ההשקעה בין הרבה נכסים, ענפים ומדינות, כדי שנפילה של נכס אחד לא תפגע בכל התיק.
פיצויי פיטורין: הזכות לפיצוי כספי לעובד שפוטר אחרי לפחות שנת עבודה אצל אותו מעסיק. לפי חוק פיצויי פיטורים, החישוב הבסיסי הוא שכר חודשי אחרון כפול מספר שנות העבודה. בהרבה מקומות עבודה הכסף כבר נצבר בקרן הפנסיה, ואם חל סעיף 14, ההפקדות האלה באות במקום התשלום. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
פיצויים: כסף שהמעסיק מפריש לטובת העובד, ומשולם בעיקר כשהעובד מפוטר או פורש. ברוב המקרים הוא מופקד לקרן הפנסיה. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
פיקדון בנקאי: סכום שמפקידים בבנק לתקופה מוגדרת, תמורת ריבית. בדרך כלל הוא סולידי, אבל לעיתים יציאה מוקדמת כרוכה בקנס או באובדן ריבית.
פיקדון לחיילים משוחררים: סכום שנצבר לזכות החייל במהלך השירות, ובשנים הראשונות אחרי השחרור אפשר לממש אותו רק למטרות מוגדרות. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
פיקדון מובנה: פיקדון שהתשואה שלו תלויה בביצועים של נכס אחר, כמו מדד מניות או שער מטבע. בדרך כלל הקרן מובטחת והרווח לא. התנאים מסובכים יחסית, ושווה לקרוא אותם עד הסוף. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
פיקדון צמוד מדד: פיקדון שהקרן שלו מתעדכנת לפי מדד המחירים לצרכן, ועליה מקבלים ריבית. הוא שומר על כוח הקנייה כשיש אינפלציה, אבל אם המדד יורד גם הקרן עלולה לרדת. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
פיקדון שקלי: פיקדון בשקלים, בלי הצמדה, בריבית קבועה או בריבית שמשתנה לפי הפריים. זה הסוג הפשוט והנפוץ ביותר. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
פישינג: ניסיון לגנוב פרטים אישיים, כמו סיסמאות או פרטי כרטיס אשראי, באמצעות הודעה או אתר שמתחזים לגוף אמין. ראו איך מזהים הונאות פיננסיות.
פניות הציבור: יחידות שמטפלות בתלונות של לקוחות נגד גופים פיננסיים. יש יחידה כזו בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ויש אחת ברשות שוק ההון לתלונות על חברות ביטוח וקופות. בדרך כלל פונים אליהן אחרי שפניתם לגוף עצמו ולא קיבלתם מענה. ראו המדריך לחובות ואשראי.
פנסיה-נט: מערכת של רשות שוק ההון להשוואת קרנות פנסיה. אפשר לראות בה תשואות לפי מסלול, דמי ניהול ממוצעים ונתונים נוספים על כל קרן. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
פקודת מס הכנסה: החוק המרכזי של מס ההכנסה בישראל. הוא קובע אילו הכנסות חייבות במס, מה המדרגות, מה מותר לנכות ומי צריך לדווח. כשמדברים על “סעיף 45א”, “סעיף 102” או “תיקון 190”, הכוונה לסעיפים ולתיקונים בפקודה הזו. ראו מדריך המיסוי.
פק”מ (פיקדון קצר מועד): פיקדון לתקופה קצרה, לפעמים של כמה ימים בלבד, שאפשר לחדש שוב ושוב. הוא מתאים לכסף שצריך להיות זמין בקרוב, כמו קרן חירום. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
צ
צוואה: מסמך שבו אדם קובע מה יקרה לרכוש שלו אחרי מותו. בישראל יש כמה סוגים של צוואות, ולכל אחד דרישות צורה משלו. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
צ’ק דחוי: צ’ק עם תאריך עתידי, שאפשר להפקיד רק מהתאריך שכתוב בו. בעסקאות כמו שכירות, הצ’קים הדחויים הם התחייבות: אם אין כיסוי ביום הפירעון, הצ’ק יחזור. כדאי לרשום לעצמכם מתי כל צ’ק נפרע, כדי לוודא שיש בחשבון מספיק כסף. ראו המדריך לחובות ואשראי.
צ’ק חוזר: צ’ק שהבנק לא כיבד, בדרך כלל כי לא היה מספיק כסף בחשבון. מי שנתן אותו משלם עמלה, ומי שקיבל אותו יכול לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל. צ’קים חוזרים רבים מובילים להגבלת החשבון, ולכן אם אתם יודעים שאין כיסוי, עדיף לדבר עם המקבל לפני המועד. ראו המדריך לחובות ואשראי.
ק
קופה מרכזית לפיצויים: קופה שבה מעסיקים צברו בעבר כסף לתשלום פיצויים לעובדים. לא ניתן להפקיד אליה כספים חדשים, אבל בקופות קיימות עדיין יש כסף צבור. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
קופת גמל: מוצר חיסכון לטווח ארוך שמנוהל על ידי חברה מנהלת. בשונה מקרן פנסיה, אין בה כיסוי ביטוחי לנכות או לשארים, אלא רק חיסכון. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
קופת גמל בניהול אישי (IRA): קופת גמל או קרן השתלמות שבה אתם בוחרים בעצמכם במה להשקיע, דרך חשבון בבנק או אצל ברוקר, ולא מסלול שהחברה המנהלת קובעת. זה דורש ידע וזמן, ויש בו עמלות שלא קיימות במסלול רגיל. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
קיבוע זכויות: תהליך שבו מי שהגיע לגיל פרישה בוחר איך לנצל את הפטור ממס על הקצבה ועל מענקי פרישה. מגישים לרשות המסים טופס ייעודי, ושווה להיעזר במומחה כי ההחלטה משפיעה על המס לשנים רבות. ראו מדריך המיסוי.
קיזוז הפסדים: הורדה של הפסד שמימשתם ממכירת נייר ערך מתוך רווחי הון, כך שמשלמים מס רק על הרווח נטו. אפשר לקזז גם מול דיבידנד וריבית בתנאים מסוימים. בבנק אחד זה נעשה אוטומטית, ובין שני בנקים או ברוקר זר צריך להגיש דוח עם טפסי 867. הפסד שלא קוזז עובר לשנים הבאות. ראו מדריך המיסוי.
קליף (Cliff): תקופת המתנה בתחילת לוח ההבשלה, שבה לא מבשיל כלום. בתוכניות רבות היא שנה: מי שעוזב לפני שנה לא מקבל אף אופציה, ומי שעובר את השנה מקבל בבת אחת את החלק של השנה הראשונה. אחרי הקליף ההבשלה ממשיכה בהדרגה. ראו מדריך המיסוי.
קנה עכשיו, שלם אחר כך (BNPL): שירות שמאפשר לפרוס קנייה לכמה תשלומים, לפעמים בלי ריבית, דרך אפליקציה או אתר. זה נראה פשוט, אבל עמלות איחור יכולות להיות גבוהות, וכמה רכישות קטנות כאלה מצטברות לחוב גדול. לפני שמשתמשים, כדאי לבדוק מה קורה אם תשלום מתעכב. ראו המדריך לחובות ואשראי.
קצבה פנסיונית: הקצבה החודשית שמשלמת קרן הפנסיה או קופת הגמל מהכסף שחסכתם. היא נפרדת מקצבת הזקנה של ביטוח לאומי, ורוב הפורשים מקבלים את שתיהן. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
קצבת זקנה: קצבה חודשית שמשלם ביטוח לאומי למי שהגיע לגיל הזכאות ועומד בתנאים. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
קצבת ילדים: תשלום חודשי של ביטוח לאומי להורים על כל ילד עד גיל 18. היא משולמת אוטומטית, בלי בקשה, בדרך כלל לאם. חלק מהקצבה יכול להיות מופקד לחיסכון לכל ילד, וההורים יכולים להוסיף הפקדה. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
קרן השתלמות: מוצר חיסכון שהמעסיק והעובד מפקידים אליו, והוא נזיל בדרך כלל אחרי 6 שנים. עד תקרה מסוימת, הרווחים בו פטורים ממס רווחי הון. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
קרן השתלמות לעצמאים: עצמאים יכולים לפתוח קרן השתלמות בעצמם ולהפקיד אליה. ההפקדה מקנה ניכוי ממס עד תקרה, והרווחים פטורים ממס רווחי הון עד תקרת הפקדה. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
קרן חירום: סכום נזיל שנשמר להוצאות לא צפויות, כמו פיטורים או תיקון רכב. כלל אצבע מקובל הוא 3 עד 6 חודשי הוצאות. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
קרן כספית: קרן נאמנות שמשקיעה בנכסים קצרים וסולידיים, כמו מק”מ ופיקדונות. היא משמשת לרוב כחלופה לכסף שיושב בעו”ש.
קרן מחקה: קרן נאמנות שעוקבת אחרי מדד מסוים, בדרך כלל עם דמי ניהול נמוכים יחסית. ראו מדריך השקעות למתחילים.
קרן נאמנות: קרן שאוספת כסף מהרבה משקיעים ומשקיעה אותו בסל של ניירות ערך. היא יכולה להיות מנוהלת באופן אקטיבי או לעקוב אחרי מדד.
קרן פנסיה: מוצר חיסכון לטווח ארוך, שמשלם קצבה חודשית בגיל פרישה, וכולל גם ביטוח למקרה של נכות או פטירה. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
קרן פנסיה ותיקה: קרנות פנסיה מהדור הקודם, שמבטיחות קצבה לפי שנות ותק ושכר. הן נסגרו להצטרפות חדשה באמצע שנות ה-90 ומנוהלות היום בהסדר מיוחד של המדינה. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
קרן פנסיה חדשה: הקרנות שכל שכיר מצטרף אליהן היום. הקצבה בהן נקבעת לפי הסכום שנצבר והתשואה שהושגה, ולא לפי שכר. יש קרן מקיפה, שכוללת ביטוח נכות ושארים, וקרן כללית שמשמשת בעיקר להפקדות מעל התקרה. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
קריפטו (מטבע דיגיטלי): נכס דיגיטלי שמבוסס על טכנולוגיית בלוקצ’יין, כמו ביטקוין. הוא תנודתי מאוד, ומשמש לא פעם בהונאות. ראו מדריך הקריפטו וההשקעות האלטרנטיביות.
ר
רווח ריאלי ורווח נומינלי במס: הרווח הנומינלי הוא ההפרש בשקלים בין מחיר המכירה למחיר הקנייה. הרווח הריאלי הוא מה שנשאר אחרי שמנטרלים את עליית המדד בתקופת ההחזקה. במניות ובתעודות סל ישראליות מס רווחי הון חל בדרך כלל על הרווח הריאלי בלבד. בנכס במטבע זר החישוב מורכב יותר, כי גם שינוי בשער החליפין נכנס לרווח. ראו מדריך המיסוי.
ריבית: המחיר של הכסף: מה שהלווה משלם למלווה על השימוש בכסף לאורך זמן.
ריבית אפקטיבית: הריבית השנתית האמיתית של הלוואה או פיקדון, אחרי שמחשבים את תדירות הצבירה ואת העמלות. היא כמעט תמיד גבוהה מהריבית שמופיעה בפרסום, ולכן לפיה כדאי להשוות בין הצעות. ראו המדריך לחובות ואשראי.
ריבית בנק ישראל: הריבית שבנק ישראל קובע, ומשפיעה על הריביות במשק כולו. בנק ישראל משתמש בה ככלי מרכזי לשמירה על יציבות המחירים. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
ריבית דריבית: מצב שבו הרווחים מניבים רווחים בעצמם, וכך החיסכון גדל בקצב מואץ לאורך זמן. ראו מדריך השקעות למתחילים.
ריבית דריבית על חוב: אותו מנגנון שמגדיל חיסכון עובד גם נגדכם בחוב. כשלא משלמים את הריבית, היא מצטרפת לחוב ומייצרת ריבית בעצמה. מינוס קבוע או חוב בכרטיס שלא נסגר גדלים בקצב מואץ, ולכן כדאי לסגור קודם את החוב עם הריבית הגבוהה ביותר. ראו המדריך לחובות ואשראי.
ריבית חריגה: ריבית שהבנק גובה כשחורגים ממסגרת האשראי שאושרה בעו”ש. היא גבוהה מהריבית על המסגרת עצמה. ראו המדריך לחובות ואשראי.
ריבית משתנה: ריבית שמתעדכנת במהלך תקופת ההלוואה, לפי עוגן כמו ריבית הפריים או ריבית אג”ח ממשלתיות. כשהעוגן עולה, ההחזר עולה איתו. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
ריבית נומינלית: הריבית כפי שהיא מופיעה בחוזה, בלי להתחשב באינפלציה. אם הפיקדון שלכם מניב ריבית נומינלית נמוכה מהאינפלציה, כוח הקנייה של הכסף יורד. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
ריבית פיגורים: ריבית נוספת שנגבית על תשלום שלא שולם בזמן, למשל החזר הלוואה שהתעכב. היא מגדילה את החוב מהר, ולכן עדיף לפנות למלווה ולהסדיר את העניין לפני שהפיגור מצטבר. ראו המדריך לחובות ואשראי.
ריבית פריים: ריבית הבסיס שהבנקים בישראל גובים, ושווה לריבית בנק ישראל ועוד תוספת קבועה. הלוואות ומסלולי משכנתא רבים צמודים אליה. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
ריבית קבועה: ריבית שלא משתנה לאורך כל ההלוואה. היא נותנת ודאות, אבל משלמים על הוודאות הזו בריבית התחלתית גבוהה יותר, ולפעמים גם בעמלה על פירעון מוקדם. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
ריבית ריאלית: הריבית אחרי ניכוי האינפלציה. ריבית ריאלית חיובית אומרת שהכסף באמת גדל במונחי כוח קנייה. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
ריבית שלילית: מצב שבו הבנק המרכזי קובע ריבית מתחת לאפס, כך שבנקים משלמים על כסף שהם מחזיקים אצלו. זה קרה בשנים האחרונות באירופה וביפן, כדי לעודד הלוואות והוצאה. בישראל הריבית ירדה בעבר קרוב לאפס, אבל לא מתחתיו. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
רישום משכנתא: הרישום שמבטיח לבנק את הזכות בדירה עד שההלוואה מוחזרת. בדירה שרשומה בטאבו רושמים משכנתא, ובדירה מקבלן שעוד לא נרשמה רושמים בדרך כלל הערת אזהרה לטובת הבנק או משכון. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
רשות המסים: הגוף שגובה את רוב המסים בישראל, כולל מס הכנסה, מע”מ ומיסוי מקרקעין. אליה מגישים דוח שנתי, בקשה להחזר מס או בקשה לתיאום מס. ראו מדריך המיסוי.
רשות התחרות: הגוף שאחראי על אכיפת דיני התחרות בישראל. הוא בודק מיזוגים, הסדרים בין חברות ומונופולים, כדי שהמחירים לצרכן לא יהיו גבוהים בגלל חוסר תחרות. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
רשות ניירות ערך: הרגולטור של שוק ההון. היא מפקחת על הבורסה, על החברות הנסחרות ועל קרנות הנאמנות, ונותנת רישיונות ליועצי השקעות, למשווקי השקעות ולמנהלי תיקים. ראו איך מזהים הונאות פיננסיות.
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון: הרגולטור של חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל, וגם של סוכני ביטוח ויועצים פנסיוניים. היא גם נותנת רישיונות לגופים חוץ-בנקאיים שנותנים אשראי. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
ש
שארים: בני המשפחה של חבר בקרן פנסיה, בדרך כלל בן או בת זוג וילדים, שמקבלים קצבה אם הוא נפטר. בקרן מקיפה הכיסוי הזה כלול, וחלק מהאנשים יכולים לוותר עליו או להקטין אותו. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
שארפ (מדד שארפ): מדד שבודק כמה תשואה עודפת השקעה השיגה על כל יחידת סיכון. שארפ גבוה יותר אומר שהתשואה הושגה ביעילות, בלי לקחת סיכון מיותר. ראו מדריך השקעות למתחילים.
שווי שימוש: ערך כספי שמוסיפים לשכר על הטבה שהעובד מקבל, כמו רכב צמוד או טלפון מהעבודה. משלמים עליו מס כאילו היה שכר, אף שהכסף לא נכנס לחשבון. ראו מדריך המיסוי.
שורט (מכירה בחסר): מכירה של נייר ערך שאולים, מתוך ציפייה שמחירו יירד ויהיה אפשר לקנות אותו בחזרה בזול. ההפסד בשורט עלול להיות גדול מאוד אם המחיר עולה. ראו מדריך שוק ההון למתקדמים.
שיעור מימון (LTV): היחס בין סכום המשכנתא לשווי הדירה. בנק ישראל קובע שיעור מימון מרבי, והוא משתנה לפי סוג הרוכש, למשל רוכש דירה ראשונה לעומת משקיע. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
שכר יסוד: החלק הבסיסי והקבוע של השכר, לפני תוספות, שעות נוספות והטבות. הוא חשוב כי ממנו מחושבים לא פעם רכיבים אחרים, כמו הפרשות לפנסיה ופיצויים. מעסיק שמפצל את השכר להרבה “תוספות” ומשאיר שכר יסוד נמוך עלול להקטין את ההפרשות, ושווה לבדוק את זה בתלוש. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
שכר מינימום: השכר הנמוך ביותר שמותר לשלם לעובד בגיר במשרה מלאה. הוא מתעדכן לפי השכר הממוצע במשק. נכון ל-2026, לפי ביטוח לאומי, מ-1 באפריל 2026 שכר המינימום הוא 6,443.85 ₪ לחודש ו-35.40 ₪ לשעה (לפי 182 שעות בחודש). לבני נוער ולחניכים יש שיעורים אחרים. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
שכר ממוצע ושכר חציוני: השכר הממוצע הוא סך כל השכר במשק חלקי מספר העובדים. השכר החציוני הוא השכר שחצי מהעובדים מרוויחים פחות ממנו וחצי יותר. כמה משכורות גבוהות מאוד מושכות את הממוצע למעלה, ולכן החציוני מתאר טוב יותר מה מרוויח עובד “רגיל”. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
שמאי: מומחה שמעריך את שווי הנכס. הבנק שולח שמאי לפני שהוא מאשר משכנתא, ושיעור המימון מחושב לפי השמאות. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
שעות נוספות: שעות עבודה מעבר ליום העבודה הרגיל. לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, על השעתיים הנוספות הראשונות ביום משלמים לפחות 125% משכר השעה, ומעבר להן לפחות 150%. יש מקומות עבודה שמשלמים “שעות נוספות גלובליות”, סכום קבוע בכל חודש, וכדאי לבדוק שהוא מכסה את השעות שעובדים בפועל. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
שער חליפין: המחיר של מטבע אחד במונחי מטבע אחר, למשל כמה שקלים עולה דולר. שינויים בשער משפיעים על השקעות בחו”ל. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
שרינקפליישן: כשהמחיר של מוצר נשאר אותו דבר, אבל הכמות באריזה קטנה. זו עליית מחיר שקשה לראות, כי המדף מראה אותו מספר. הדרך לתפוס אותה היא להסתכל על המחיר ליחידה ועל המשקל שכתוב על האריזה, ולא על המחיר בלבד. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
ת
תוכנית חיסכון: חיסכון בבנק שבו מפקידים סכום חד-פעמי או כל חודש, לתקופה של כמה שנים. בדרך כלל יש בה נקודות יציאה, שבהן אפשר למשוך את הכסף בלי לאבד ריבית. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
תוכנית רכישת מניות לעובדים (ESPP): תוכנית שבה עובד מפריש חלק מהשכר, והחברה קונה בעבורו מניות שלה בהנחה ממחיר השוק, בדרך כלל כל חצי שנה. ההנחה היא הטבה ממשית, אבל ריכוז של חיסכון ושל משכורת באותה חברה מגדיל את הסיכון. גם כאן המיסוי תלוי במסלול ובתקופת ההחזקה. ראו מדריך המיסוי.
תוספות שכר: רכיבים בתלוש מעבר לשכר היסוד, כמו תוספת ותק, תוספת משמרות, כוננות, אחזקת רכב או טלפון. חלקן נכנסות לבסיס להפרשות הפנסיה וחלקן לא. אם תוספת קבועה מופיעה כל חודש, שווה לשאול אם מפרישים עליה לפנסיה. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
תוספת ותק: תוספת לשכר לפי מספר שנות העבודה, שנקבעת בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה בענף מסוים או בחוזה האישי. אין חובה כללית בחוק לשלם תוספת ותק לכל עובד. אם מגיעה לכם, היא אמורה להופיע כשורה נפרדת בתלוש. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
תיאום מס: הליך מול רשות המסים למי שיש לו כמה מקורות הכנסה, למשל שני מעסיקים או שכר וקצבה. בלי תיאום, משכורת שנייה ממוסה לרוב בשיעור גבוה מדי. ראו מדריך המיסוי.
תיקון 190: תיקון לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקף ב-2012, ושינה את כללי המיסוי למי שחוסך לפרישה. הוא נתן לבעלי קצבה מספיקה גמישות רבה יותר במשיכת כספים מחוץ לקצבה, במיסוי מופחת. התנאים מורכבים, ולכן כדאי לבדוק אותם מול יועץ לפני פרישה. ראו מדריך הפנסיה והחיסכון.
תלוש שגוי: תלוש שיש בו טעות, למשל נקודות זיכוי חסרות, שעות שלא נספרו, הפרשה לפנסיה שלא בוצעה או ימי חופשה שנמחקו. הצעד הראשון הוא לפנות בכתב למחלקת השכר ולבקש תיקון. אם הטעות לא מתוקנת, אפשר להיעזר בארגון עובדים, באתר כל-זכות או בעורך דין לדיני עבודה. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
תלוש שכר: מסמך חודשי שהמעסיק חייב לתת לעובד, ומפרט את השכר, הניכויים וההפרשות. ראו השכלה פיננסית לכל שלב בחיים.
תמ”ג (תוצר מקומי גולמי): הערך של כל הסחורות והשירותים שמיוצרים במדינה בשנה. כשהתמ”ג גדל, הכלכלה בצמיחה. תמ”ג לנפש, כלומר התוצר חלקי מספר התושבים, הוא דרך נפוצה להשוות רמת חיים בין מדינות. ראו מדריך כלכלה ומאקרו.
תמהיל משכנתא: החלוקה של המשכנתא לכמה מסלולים, למשל חלק בפריים, חלק בריבית קבועה וחלק במשתנה. תמהיל טוב מאזן בין יציבות ההחזר, העלות הכוללת והגמישות לפרוע מוקדם. ראו מדריך הנדל”ן והמשכנתאות.
תעודת סל: נייר ערך שנסחר בבורסה ועוקב אחרי מדד או סל נכסים. אפשר לקנות ולמכור אותו לאורך כל יום המסחר. ראו מדריך השקעות למתחילים.
תעודת סל זרה ותעודת סל ישראלית במס: קרן מחקה או תעודת סל ישראלית צוברת בדרך כלל את הדיבידנדים בתוכה, ומס רווחי הון משלמים רק כשמוכרים, והבנק מנכה אותו. בתעודת סל שרשומה בחו”ל, הדיבידנד שהיא מחלקת ממוסה בכל פעם, ואת המס בישראל צריך לפעמים לדווח בעצמכם. תעודה שרשומה בארה”ב נחשבת גם נכס אמריקאי לעניין מס עיזבון. ההבדלים האלה משפיעים על התשואה נטו, ושווה להבין אותם לפני שבוחרים. ראו מדריך השקעות למתחילים.
תעריף חשמל: המחיר לקוט”ש חשמל, שרשות החשמל קובעת ומעדכנת בדרך כלל פעם בשנה. מאז שנפתח שוק החשמל לתחרות, צרכנים עם מונה חכם יכולים לעבור לספק פרטי שמציע הנחה על התעריף, לפעמים רק בשעות מסוימות. כדאי להשוות לפי הרגלי הצריכה שלכם. ראו השוואת מחירים כאסטרטגיה.
תקציב: תוכנית שמתאימה בין ההכנסות להוצאות בתקופה מסוימת, בדרך כלל בחודש. זה הבסיס לכל תכנון פיננסי. ראו מדריך יסודות הכסף האישי.
תשואה: השינוי בערך ההשקעה בתקופה מסוימת, כאחוז מהסכום שהושקע. כדאי להבחין בין תשואה נומינלית לבין תשואה ריאלית, שמנכה את האינפלציה.
תשואה ריאלית ונומינלית: תשואה נומינלית היא השינוי בערך ההשקעה בשקלים. תשואה ריאלית היא מה שנשאר אחרי שמנכים את האינפלציה. אם קרן הרוויחה 4% בשנה שבה המחירים עלו ב-3%, הרווח הריאלי קרוב ל-1% בלבד. ראו מדריך השקעות למתחילים.
תשלום מינימום: בחלק מכרטיסי האשראי אפשר לשלם בכל חודש רק חלק מהחיוב, והיתרה עוברת לחודש הבא בריבית. זה נקרא גם קרדיט מתגלגל. ההחזר החודשי נמוך, אבל החוב יכול להימשך שנים ולעלות הרבה יותר מהקנייה עצמה. ראו המדריך לחובות ואשראי.
תשלומים ללא ריבית: פריסה של תשלום שבה בית העסק סופג את עלות האשראי, ואתם משלמים רק את המחיר. ההנחה נשארת “אמיתית” רק כשהמחיר זהה למחיר במזומן. לפעמים המחיר בתשלומים גבוה יותר, ואז הריבית פשוט מגולמת בו. שווה לשאול כמה זה עולה בתשלום אחד. ראו המדריך לחובות ואשראי.
מקורות רשמיים
העמודים הרשמיים לבדיקת הכללים והסכומים העדכניים:
המילון הוא תוכן לימודי כללי ואינו ייעוץ השקעות. ההגדרות מפושטות לצורך הבנה, ותנאים, שיעורים ותקרות משתנים מעת לעת. הנתונים נכונים לתאריך העדכון.