ניהול כסף אישי בישראל: תקציב, קרן חירום וחיסכון

ניהול כסף אישי לא מתחיל בהשקעות או במניות. הוא מתחיל בשאלה פשוטה שרוב האנשים לא יודעים לענות עליה: כמה כסף נכנס בחודש, וכמה יוצא. מי שיודע את התשובה כבר עשה את רוב הדרך. מכאן ההחלטות הבאות נהיות הרבה יותר ברורות.

הסדר כאן הוא הסדר שבו כדאי לעשות את הדברים: תקציב, קרן חירום, הרגלי חיסכון, ואז החשבון בבנק.

הכנסה גבוהה לא מספיקה

משפחות עם משכורות טובות נקלעות למינוס קבוע, ומשפחות עם הכנסה צנועה מצליחות לחסוך. בדרך כלל מה שמבדיל ביניהן הוא שליטה: לדעת לאן הולך הכסף, ולהחליט מראש מה עושים איתו.

יש לזה גם צד פסיכולוגי. מי שיודע שיש לו כרית ביטחון ותקציב מסודר מקבל החלטות רגועות יותר, ולא נאלץ לקחת הלוואה יקרה בגלל הוצאה לא צפויה.

שלב 1: תקציב משפחתי ב-5 צעדים

1. אספו נתונים. הורידו את פירוט העו”ש וכרטיסי האשראי של שלושת החודשים האחרונים. לא מנחשים. מסתכלים על מה שקרה בפועל.

2. חלקו לקטגוריות. קטגוריות בסיסיות: דיור, מזון, תחבורה, חינוך וילדים, ביטוחים ובריאות, תקשורת, פנאי, חובות, חיסכון. אל תגזימו בפירוט, עשר קטגוריות מספיקות.

3. הפרידו קבועות ממשתנות. הוצאות קבועות (שכר דירה או משכנתא, ביטוחים, גן) חוזרות כל חודש. משתנות (סופר, דלק, מסעדות) זזות. ויש קבוצה שלישית שנוטים לשכוח: הוצאות שנתיות או חד פעמיות, כמו ארנונה שנתית, טסט לרכב, חגים ומתנות. חלקו אותן ל-12 והוסיפו לתקציב החודשי, אחרת הן יפתיעו אתכם. כל שנה מחדש.

4. קבעו יעד לכל קטגוריה. היעד צריך להיות מציאותי, קרוב למה שהוצאתם, עם קיצוץ במקום אחד או שניים. תקציב שלא משאיר מקום לפנאי נשבר בדרך כלל אחרי חודש.

5. עקבו ותקנו. פעם בשבוע או פעמיים בחודש מסתכלים כמה נשאר בכל קטגוריה. התקציב הראשון כמעט אף פעם לא מדויק, וזה בסדר. אחרי שלושה חודשים הוא מתייצב.

אפשר לנהל תקציב בגיליון אלקטרוני פשוט (אקסל או Google Sheets), באפליקציה לניהול תקציב בעברית, או בסינון הקטגוריות שקיים באפליקציות של הבנקים וחברות האשראי. הכלי הכי טוב הוא זה שתמשיכו להשתמש בו. אפליקציות שמתחברות לחשבון דורשות גישה למידע פיננסי, אז שווה לבדוק מי עומד מאחוריהן ואיך הן שומרות על המידע.

לא צריך תבנית מורכבת כדי להתחיל באקסל. גיליון אחד עם חמש עמודות מספיק: קטגוריה, יעד חודשי, הוצאה בפועל, הפרש, והערות. בשורות שמים את עשר הקטגוריות, ובתא ההפרש נוסחה פשוטה של יעד פחות בפועל. מתחת מוסיפים שורה של הכנסות נטו ושורה של “נשאר לחיסכון”. דוגמה להמחשה: יעד של 2,500 ₪ לסופר והוצאה בפועל של 2,780 ₪ מראים הפרש של מינוס 280 ₪. עכשיו יודעים בדיוק איפה לחפש בחודש הבא. לשונית לכל חודש, ואחרי שלושה חודשים יש לכם ממוצע אמיתי.

אם בוחרים אפליקציה שמושכת נתונים אוטומטית מהבנק ומכרטיסי האשראי, היא פועלת במסגרת הבנקאות הפתוחה וחוק שירות מידע פיננסי. לפי החוק, גוף שאוסף את המידע הזה צריך רישיון מרשות ניירות ערך, או אישור מהגוף שמפקח עליו, והגישה ניתנת רק בהסכמה מפורשת שלכם. לפני שמחברים חשבון, שווה לוודא שהאפליקציה מופיעה ברשימת בעלי הרישיון.

שיטת 50/30/20 ושיטות אחרות

50/30/20 מחלקת את ההכנסה נטו לשלושה חלקים: 50% לצרכים (דיור, מזון, תחבורה), 30% לרצונות (פנאי, בילויים), ו-20% לחיסכון והחזר חובות.

דוגמה להמחשה בלבד: משק בית עם הכנסה נטו של 15,000 ₪ בחודש יקצה לפי השיטה 7,500 ₪ לצרכים, 4,500 ₪ לרצונות ו-3,000 ₪ לחיסכון.

כנקודת התחלה זה עובד גם בישראל, אבל במרכז הארץ שכר הדירה לבדו יכול לבלוע חלק גדול מה-50%. במקרה כזה אפשר להתאים את היחס (למשל 60/20/20), ובלבד שהחיסכון לא נעלם. וזכרו שחלק מהחיסכון כבר קורה דרך התלוש, בפנסיה ובקרן ההשתלמות. על זה במדריך לפנסיה, גמל והשתלמות.

שיטת המעטפות עובדת הכי טוב על שתיים או שלוש הקטגוריות שבורחות לכם, לא על כל התקציב. בעבר זה היה מזומן במעטפות אמיתיות. היום אפשר לעשות את זה עם כרטיס נטען או חשבון משנה. דוגמה להמחשה: קובעים 1,200 ₪ בחודש לבילויים ולאוכל בחוץ, כלומר 300 ₪ לשבוע. נגמרו ה-300 ביום רביעי? עד יום ראשון אוכלים בבית.

באפס בסוף החודש מתחילים מההכנסה ומחלקים אותה עד השקל האחרון, כך שהכנסה פחות כל ההקצאות שווה אפס. דוגמה להמחשה: הכנסה של 14,000 ₪. מקצים 4,500 לשכר דירה, 2,600 לסופר, 1,100 לרכב ודלק, 1,500 לגן, 900 לחשבונות, 1,200 לפנאי, 400 לקרן ההוצאות השנתיות ו-1,800 לחיסכון. סך הכל 14,000, ונשאר אפס. האפס הוא לא שהחשבון ריק. כל שקל קיבל תפקיד לפני שהספקתם להוציא אותו.

שלב 2: קרן חירום

קרן חירום היא כסף ששמור להוצאות לא צפויות: פיטורים, תיקון רכב, טיפול רפואי, מכשיר שהתקלקל. היא לא נועדה להשקעה או לחופשה.

כלל אצבע מקובל הוא 3 עד 6 חודשי הוצאות. דוגמה להמחשה בלבד: משק בית שמוציא 12,000 ₪ בחודש צריך קרן של 36,000 ₪ עד 72,000 ₪. עצמאים, מי שהכנסתו לא יציבה ומפרנסים יחידים יעשו טוב אם יכוונו לצד הגבוה של הטווח.

אם הסכום נראה גדול מדי, מתחילים ביעד ביניים של חודש הוצאות אחד, ומשם ממשיכים.

הכסף צריך להיות נזיל, כמעט בלי סיכון, ועדיף שירוויח משהו. האפשרויות הנפוצות:

לא מחזיקים קרן חירום במניות. בדיוק כשתצטרכו אותה, למשל במשבר כלכלי, השוק עלול להיות בירידה. המטרה שלה היא זמינות.

שלב 3: חיסכון והרגלים

שלמו לעצמכם קודם

אם יש הרגל אחד ששווה לאמץ, זו אוטומציה. מגדירים הוראת קבע שמעבירה סכום קבוע לחיסכון יום או יומיים אחרי שהמשכורת נכנסת. כך החיסכון לא תלוי בכמה נשאר בסוף החודש. ובסוף החודש כמעט אף פעם לא נשאר.

להוריד הוצאות קבועות

הוצאה קבועה שמורידים פעם אחת חוסכת כל חודש מחדש, בלי מאמץ נוסף. דוגמה להמחשה בלבד: מי שמוריד 150 ₪ מחשבון הסלולר והאינטרנט ו-200 ₪ מהביטוחים חוסך 350 ₪ בחודש, כלומר 4,200 ₪ בשנה.

מקומות שכדאי לבדוק פעם בשנה:

• סלולר, אינטרנט וטלוויזיה: המחירים בשוק יורדים, ולקוחות ותיקים נשארים לפעמים במחיר ישן
• ביטוחים: כפל ביטוחים נפוץ מאוד. בודקים ב”הר הביטוח” של משרד האוצר. ראו את המדריך לביטוחים
• מנויים: סטרימינג, חדר כושר, אפליקציות שלא משתמשים בהן
• חשמל ומים: השוואת מסלולי חשמל בין ספקים, וחיסכון בצריכה
• עמלות בנק: על זה בסעיף הבא. עשרות שקלים בחודש הם מאות שקלים בשנה

הטיות שגורמות לבזבז

כמה דפוסים מוכרים: “זה רק 30 שקל” (סכומים קטנים שמצטברים), קנייה בתשלומים שמרגישה זולה, מבצעים שגורמים לקנות מה שלא תכננתם, והשוואה לאחרים. כלל שעוזר לרבים: לפני קנייה לא מתוכננת מעל סכום שקבעתם, מחכים 48 שעות.

שלב 4: עו”ש, בנקים ועמלות

להוריד עמלות בנק

בנק ישראל מחייב את הבנקים להציע ללקוחות פרטיים מסלולי עמלות בפיקוח: מסלול בסיסי ומסלול מורחב, שכוללים מספר פעולות בתשלום חודשי קבוע. עבור לקוחות רבים מסלול כזה זול מתשלום על כל פעולה. מה עושים:

1. עוברים על דף העמלות בחשבון בשלושת החודשים האחרונים
2. בודקים כמה פעולות עשיתם ואילו
3. משווים למסלולים בפיקוח ולמסלולים של בנקים אחרים
4. מבקשים מהבנק להצטרף למסלול המתאים, או מתמקחים על הנחה

את פרטי המסלולים, ואת הזכאות להטבות לאוכלוסיות מסוימות (למשל אזרחים ותיקים), אפשר לבדוק באתר בנק ישראל ובאתר הבנק שלכם. פעולה בערוץ דיגיטלי עולה בדרך כלל פחות מפעולה דרך פקיד.

בנקים דיגיטליים

בשנים האחרונות נכנסו לשוק בנקים ופלטפורמות דיגיטליות שפועלים בעיקר דרך האפליקציה. היתרונות האפשריים הם עמלות נמוכות, ממשק נוח ופתיחת חשבון מהירה. מהצד השני יש פחות שירות פנים אל פנים, ולעיתים מגוון מוצרים מצומצם יותר (משכנתאות, ייעוץ השקעות). לפני מעבר בודקים את מבנה העמלות, את הפיקוח שהגוף נמצא תחתיו, ואת השירותים שאתם צריכים בפועל. הסדרי ניוד חשבון בין בנקים נועדו להקל את המעבר.

מסגרת אשראי: מתי היא מלכודת

מסגרת אשראי בעו”ש היא הלוואה זמינה, ובדרך כלל יקרה. כרשת ביטחון לימים בודדים היא שימושית. היא הופכת למלכודת כשהיא משמשת כחלק קבוע מההכנסה. אם החשבון במינוס רוב החודש, הפתרון הוא לטפל בתקציב, ולא להגדיל את המסגרת. על יציאה מהמינוס ראו את המדריך לחובות ואשראי.

באיזה סדר לעשות את זה

אם צריך להתחיל ממשהו אחד השבוע, הורידו את פירוט העו”ש והאשראי של שלושת החודשים האחרונים. כמעט כל השאר נגזר ממנו.

מושגים כמו קרן כספית, מק”מ ונזילות מוסברים במילון המונחים. ולמי שרוצה להתאים את כל זה לשלב בחיים, יש את המדריך להשכלה פיננסית לפי שלבי חיים.

מקורות רשמיים

העמודים הרשמיים לבדיקת הכללים והסכומים העדכניים:

• כל זכות: פתיחת חשבון עובר ושב
• כל זכות: מסלולי עמלות בחשבון עובר ושב
• כל זכות: מיצוי זכויות למשפחות עם קשיים כלכליים

המדריך הוא תוכן לימודי כללי ואינו ייעוץ פיננסי או ייעוץ השקעות. הדוגמאות המספריות להמחשה בלבד. הנתונים נכונים לתאריך העדכון.