פנסיה, גמל והשתלמות: איך זה עובד ומה לבדוק

החיסכון הפנסיוני הוא כנראה הנכס הפיננסי הגדול ביותר שיהיה לכם, ובכל זאת רוב האנשים פותחים את הדוח השנתי רק כדי לזרוק אותו. זה מובן. יש הרבה מוצרים, הרבה מונחים, והכסף נראה רחוק מאוד. אבל ההחלטות שמתקבלות כאן, או שלא מתקבלות, שוות מאות אלפי שקלים.

בגדול, קרן הפנסיה היא הבסיס, ובה שני דברים קובעים יותר מכל השאר: דמי הניהול ומסלול ההשקעה. קרן השתלמות היא מוצר החיסכון עם הטבת המס החזקה ביותר לטווח בינוני, וקופת גמל להשקעה מתאימה למי שכבר ניצל אותה ורוצה עוד חיסכון גמיש. את כל הקופות שלכם אפשר לראות במקום אחד באתר “הר הכסף” של משרד האוצר. משם מתחילים.

המוצרים במבט אחד

קרן פנסיה: הבסיס

כל שכיר בישראל זכאי להפרשות לפנסיה מהמעסיק, ועצמאים חייבים להפקיד בעצמם. ההפקדה בנויה משלושה רכיבים: חלק העובד, חלק המעסיק ורכיב הפיצויים. שיעורי ההפרשה המינימליים קבועים בחוק ובצו ההרחבה, ואת השיעורים בפועל רואים בתלוש השכר.

מקיפה, כללית או ביטוח מנהלים

קרן פנסיה מקיפה היא המוצר הנפוץ ביותר. יש בה חיסכון לקצבה וגם כיסוי ביטוחי לנכות ולשארים. למקיפה יש תקרת הפקדה חודשית, ומעליה ההפקדות עוברות לרוב לקרן פנסיה כללית, שהיא בעיקר אפיק חיסכון משלים בלי אותו כיסוי מובנה.

ביטוח מנהלים הוא פוליסה של חברת ביטוח שמשלבת חיסכון וכיסויים. בפוליסות ישנות יש לפעמים “מקדם קצבה מובטח”, כלומר התחייבות מראש לגובה הקצבה, וזה יכול להיות יתרון גדול. במקרים אחרים דמי הניהול בביטוח מנהלים פשוט גבוהים יותר. לפני שמעבירים או סוגרים פוליסה ישנה, בדקו מה מקדם הקצבה שלה. אחרי שעוזבים אי אפשר לחזור אליו.

דמי ניהול: הסעיף שהכי שווה לבדוק

בקרן פנסיה יש שני סוגים של דמי ניהול: אחוז מכל הפקדה חודשית, ואחוז מהצבירה הכוללת. החוק קובע תקרה לשניהם, אבל רוב האנשים יכולים לקבל שיעור נמוך בהרבה מהתקרה.

נכון ל-2026, התקרה בקרן פנסיה מקיפה היא 6% מכל הפקדה ו-0.5% בשנה מהצבירה. בקופות גמל ובקרנות השתלמות אין דמי ניהול מהפקדה גבוהים כל כך, והתקרה שם היא 4% מההפקדה ו-1.05% מהצבירה. מי שמשלם קרוב לתקרה משלם כמעט תמיד יותר מדי.

איך מורידים בפועל: מתקשרים למוקד של הגוף המנהל, אומרים שאתם שוקלים לעבור, ומבקשים הצעה כתובה. עוד יותר עובד להגיע עם הצעה מגוף מתחרה ביד. אם ההצעה לא משתפרת, אפשר פשוט לעבור, והכסף והוותק עוברים איתכם. איך עושים את זה בלי לאבד זכויות מוסבר במדריך איך משווים קופות ועוברים קופה.

דוגמה להמחשה בלבד: מי שמפקיד 2,000 ₪ בחודש במשך 30 שנה, בהנחה של תשואה שנתית של 5% לפני דמי ניהול, יגיע לכ-1.61 מיליון ₪ אם דמי הניהול מהצבירה הם 0.2%, ולכ-1.39 מיליון ₪ אם הם 1%. יותר מ-200,000 ₪ הפרש, מאותן הפקדות בדיוק (720,000 ₪). התשואה כאן היא הנחה לצורך החישוב.

יש גם “קרנות ברירת מחדל” שנבחרות במכרז של משרד האוצר ומחויבות לדמי ניהול נמוכים. אם לא בחרתם קרן בעצמכם, ייתכן שאתם כבר באחת מהן. שווה לבדוק עד מתי ההנחה תקפה.

מסלולי השקעה

ברירת המחדל ברוב הקרנות היא “מסלול לפי גיל”: ככל שמתקרבים לפרישה, חלק המניות יורד. זו ברירת מחדל סבירה, אבל יש עוד אפשרויות: מסלולים מנייתיים, מסלולים שמחקים מדד, מסלולי אג”ח ומסלולים שמתאימים להלכה או לשריעה.

הכול מתחיל בטווח הזמן. מי שיש לו 30 שנה עד הפרישה יכול לרוב לסבול יותר תנודתיות. מי שמתקרב לפרישה צריך לחשוב על ירידה חדה שמגיעה בדיוק לפני שהוא מתחיל למשוך. אין תשובה אחת נכונה, ולכן כדאי להבין מה המסלול שלכם מחזיק לפני שמחליטים.

שארים ונכות: החלק הביטוחי

קרן פנסיה מקיפה מבטחת אתכם במקרה של אובדן כושר עבודה (קצבת נכות), ואת המשפחה במקרה פטירה (קצבת שארים). רבים לא יודעים שיש להם את הכיסוי הזה בכלל. אפשר לשנות את רמת הכיסוי, למשל להקטין את ביטוח השארים למי שאין לו בן או בת זוג וילדים, וכך להגדיל את החיסכון. רק בזהירות: שינוי כזה משפיע על ההגנה, לא רק על התשואה. הרחבה על ביטוחים במדריך אילו ביטוחים באמת צריך.

איך קוראים את הדוח השנתי

בדוח השנתי מחפשים חמישה נתונים:

1. סך הצבירה, וכמה הופקד במהלך השנה.
2. דמי הניהול בפועל, מהפקדה ומצבירה.
3. מסלול ההשקעה והתשואה שלו.
4. הקצבה החזויה בגיל פרישה. זו הערכה בלבד, שמבוססת על הנחות.
5. הכיסויים הביטוחיים: גובה קצבת הנכות וקצבת השארים.

חודשים שבהם לא הופקד כסף למרות שעבדתם? זה סימן לבדוק מול המעסיק.

קרן השתלמות: מוצר החיסכון החזק בישראל

קרן השתלמות נחשבת בצדק לאחד ממוצרי החיסכון המשתלמים בישראל. לשכירים, המעסיק מפריש בדרך כלל יותר ממה שהעובד מפריש, והרווחים פטורים ממס רווחי הון כל עוד ההפקדות לא עברו את התקרה הפטורה. התקרה מתעדכנת מדי שנה, ואת הנתון העדכני אפשר למצוא באתר רשות המסים או לשאול את חשבות השכר.

נכון ל-2026 תקרת השכר להפקדה המוטבת של שכירים היא 15,712 ₪ בחודש, והשיעורים המקובלים הם 2.5% מהעובד ו-7.5% מהמעסיק. בשכר של 15,712 ₪ זה 393 ₪ מהעובד ועוד 1,178 ₪ מהמעסיק, כלומר כ-1,571 ₪ בחודש שנכנסים לקרן ורק 393 ₪ מהם יורדים מהנטו. מי שמרוויח יותר יכול להמשיך להפקיד על כל השכר, אבל על החלק שמעל התקרה ההפקדה של המעסיק נחשבת הכנסה חייבת במס.

הכסף נזיל אחרי 6 שנים מפתיחת הקרן. במקרים מסוימים, למשל משיכה למטרת השתלמות מקצועית או בגיל פרישה, אפשר למשוך מוקדם יותר. גם אחרי 6 שנים לא חייבים למשוך. לרוב משתלם להשאיר את הכסף כל עוד הוא לא נחוץ, כי הוא ממשיך לצבור רווחים פטורים.

חלק מהגופים מאפשרים לקחת הלוואה שהקרן משמשת לה בטוחה. זו חלופה למשיכה שכדאי להכיר, אבל את הריבית שלה צריך להשוות לאפשרויות אחרות.

גם עצמאים יכולים להפקיד לקרן השתלמות ולקבל ניכוי מס על חלק מההפקדה ופטור על הרווחים, עד תקרה שונה מזו של שכירים. נכון ל-2026, התקרה להפקדה שהרווחים עליה פטורים היא 20,566 ₪ בשנה, ותקרת הניכוי נמוכה ממנה. הפרטים במדריך מיסוי השקעות והכנסות.

קופת גמל להשקעה ותיקון 190

קופת גמל להשקעה

כל אחד יכול להפקיד לקופה הזאת, עד תקרה שנתית (נכון ל-2026: 83,641 ₪ לאדם בכל חשבונות הגמל להשקעה יחד), ולמשוך ממנה בכל רגע. משיכה כסכום חד-פעמי חייבת במס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי, בדיוק כמו בתיק רגיל. מי שממתין לגיל פרישה וממיר את הכסף לקצבה פטור ממס על הרווחים.

היתרון המעשי לעומת תיק השקעות עצמאי הוא שאפשר להחליף מסלול או לעבור לגוף אחר בלי לשלם מס באותו רגע. בתיק עצמאי כל מכירה היא “אירוע מס”. החיסרון הוא דמי הניהול, שבדרך כלל גבוהים מאלה של קרן מחקה פשוטה, אז גם כאן מתמקחים.

זה מתאים למי שכבר ניצל את קרן ההשתלמות, רוצה חיסכון נוסף לטווח ארוך ומעדיף לא לנהל תיק בעצמו. השוואה בין האפיקים במדריך השקעות למתחילים.

תיקון 190

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה מאפשר למי שהגיע לגיל 60 ומקבל קצבה מינימלית שנקבעה בחוק להפקיד סכומים לקופת גמל ולקבל עליהם מיסוי מופחת ברווחים. זה כלי תכנוני למי שמתקרב לפרישה ויש לו הון פנוי, לא כלי למתחילים. התנאים מורכבים, ולכן כדאי לבחון אותו עם יועץ פנסיוני או מתכנן פרישה מורשה.

חיסכון לכל ילד

המדינה, דרך ביטוח לאומי, מפקידה מדי חודש סכום לחשבון חיסכון על שם כל ילד, עד גיל 18. ההורים יכולים להוסיף הפקדה חודשית מקצבת הילדים, וכך להכפיל את הסכום. נכון ל-2026, ההפקדה של המדינה היא 58 ₪ בחודש, ועם ההכפלה 116 ₪. חישובים, בחירת מסלול וכללי המשיכה מפורטים במדריך חיסכון לכל ילד: איפה להשאיר את הכסף ואיזה מסלול לבחור.

אפשר להשאיר את הכסף בבנק או בקופת גמל, שבה יש כמה מסלולים לפי רמת סיכון. בטווח של 15 עד 18 שנה הפער בין חשבון בנק סולידי למסלול מנייתי יכול להיות גדול, וגם התנודתיות.

בגיל 18 הילד יכול למשוך את הכסף. מי שמשאיר אותו עד גיל 21 זכאי למענק נוסף מהמדינה. אם לא בחרתם מסלול, הכסף הופקד לפי ברירת מחדל, ואת המצב הנוכחי רואים באתר ביטוח לאומי או ב”הר הכסף”.

פרישה: כמה צריך ומה קורה ביום שאחרי

מספר הפרישה

כמה כסף צריך כדי לפרוש? שיטה פשוטה: מתחילים מההוצאה החודשית הצפויה, מורידים את הקצבאות הצפויות (קצבת זקנה מביטוח לאומי וקצבה מקרן הפנסיה), ובודקים כמה הון צריך כדי לממן את ההפרש.

דוגמה להמחשה בלבד: אם אחרי הקצבאות חסרים לכם 4,000 ₪ בחודש, כלומר 48,000 ₪ בשנה, ומניחים “כלל 4%” (משיכה של 4% מההון בשנה), תצטרכו הון נוסף של כ-1,200,000 ₪ (48,000 חלקי 0.04). זה כלל אצבע מהמחקר האמריקאי ולא ערובה, והוא תלוי בהנחות על תשואה ואינפלציה.

גיל פרישה

גיל הפרישה בישראל שונה לגברים ולנשים, ולנשים הוא עולה בהדרגה בעקבות רפורמה. את הגיל המדויק לפי שנת לידה בודקים במחשבון של ביטוח לאומי.

קיבוע זכויות והיוון

קיבוע זכויות הוא הליך מול רשות המסים שבו קובעים איזה חלק מהקצבה יהיה פטור ממס. רבים לא מגישים אותו ומשלמים מס מיותר.

היוון קצבה הוא המרה של חלק מהקצבה לסכום חד-פעמי. זה יכול להתאים למטרה מוגדרת, אבל זה מקטין את הקצבה לכל החיים. עדיף שההחלטה תתבסס על חישוב ולא על צורך רגעי.

פרישה מוקדמת (FIRE)

תנועת FIRE מבוססת על שיעור חיסכון גבוה מאוד והשקעה עקבית, כדי להגיע לעצמאות כלכלית לפני גיל הפרישה הרשמי. בישראל צריך לזכור שחלק גדול מהחיסכון הפנסיוני לא נזיל עד גיל פרישה, ולכן צריך “גשר” של חיסכון נזיל: קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה ותיק עצמאי. גם ההפקדה לפנסיה ולביטוח לאומי בשנים שבהן לא עובדים היא שיקול שלא כדאי לדלג עליו. עוד על תכנון לפי גיל במדריך השכלה פיננסית לפי שלבי חיים.

טעויות שחוזרות שוב ושוב

1. לא לבדוק את דמי הניהול אף פעם. זו ההחלטה הכי משתלמת, והיא לוקחת שיחת טלפון אחת.
2. לפזר כסף בהרבה קופות קטנות. כל מקום עבודה פותח קופה, ובסוף יש חמש קופות עם דמי ניהול שונים. איחוד יכול לחסוך כסף, אבל קודם בודקים שלא מאבדים זכויות או כיסוי ביטוחי.
3. למשוך קרן השתלמות ברגע שהיא נזילה, רק כי אפשר, ולאבד את הצבירה הפטורה ממס.
4. לסגור ביטוח מנהלים ישן בלי לבדוק את מקדם הקצבה.
5. להחליף מסלול אחרי ירידה בשוק. בדרך כלל זה בדיוק מה שמממש את ההפסד.
6. לא לבדוק רצף הפקדות אחרי מעבר עבודה, חופשת לידה או מילואים.

מאיפה מתחילים

אם יש לכם חצי שעה פנויה השבוע, היכנסו ל”הר הכסף” ותראו את כל הקופות שלכם במקום אחד. בכל קופה בדקו דמי ניהול מהפקדה ומצבירה ואת מסלול ההשקעה, ותשאלו את עצמכם אם הוא מתאים לטווח הזמן שלכם. בקרן הפנסיה תסתכלו גם על הכיסוי לנכות ולשארים. קופות ישנות או רדומות אפשר לשקול לאחד, אחרי שבדקתם מה מאבדים. ומי שיש לו ילדים, שווה לבדוק איפה מושקע החיסכון לכל ילד ובאיזה מסלול.

מקורות רשמיים

העמודים הרשמיים לבדיקת הכללים והסכומים העדכניים:

• כל זכות: קרן פנסיה מקיפה
• כל זכות: קרן השתלמות
• כל זכות: קופת גמל להשקעה
• כל זכות: תוכנית חיסכון לכל ילד
• הר הכסף, משרד האוצר

המדריך הוא תוכן לימודי כללי ואינו ייעוץ פנסיוני או ייעוץ השקעות. תשואות העבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד. הכללים והתקרות משתנים, ולכן כדאי לבדוק את הנתונים העדכניים באתרי רשות שוק ההון, רשות המסים וביטוח לאומי. הנתונים נכונים לתאריך העדכון.