השקעות אלטרנטיביות: מה כדאי לדעת

“השקעות אלטרנטיביות” הוא שם כללי לכל מה שאינו מניות, אג”ח או פיקדון: קריפטו, זהב, סחורות, אמנות, גיוס המונים והלוואות בין אנשים. חלק מהן נשמעות מלהיבות, וחלקן אכן יכולות למלא תפקיד בתיק. אבל המשותף לרובן הוא תנודתיות גבוהה, שקיפות נמוכה יותר, ולעיתים גם קרקע פורייה להונאות.

נעבור כאן על כל אחת מהן: איך היא עובדת, מה מניע את המחיר שלה ומה הסיכונים. כלל האצבע הזהיר שילווה את כל הדיון פשוט: להשקיע בנכסים כאלה רק סכום שאתם מוכנים להפסיד במלואו.

איפה זה נכנס בסדר העדיפויות

לפני שמדברים על ביטקוין או זהב, כדאי לוודא שהיסודות במקום. הסדר המקובל:

1. סגירת חובות יקרים ובניית קרן חירום. ראו יסודות ניהול כסף אישי והמדריך לחובות ואשראי.
2. חיסכון פנסיוני וקרן השתלמות בדמי ניהול נמוכים. ראו מדריך החיסכון הפנסיוני.
3. תיק בסיסי מפוזר על מדדים רחבים. ראו מדריך ההשקעות למתחילים.
4. רק אחר כך, אם בכלל, נתח קטן לנכסים אלטרנטיביים.

כסף שמיועד לקרן החירום, למשכנתא או לחיסכון לטווח קצר לא שייך לכאן.

ביטקוין ובלוקצ’יין: הסבר בלי הייפ

מה זה בלוקצ’יין

בלוקצ’יין הוא מעין פנקס חשבונות משותף, שעותקים שלו מוחזקים אצל אלפי מחשבים ברחבי העולם. כל “בלוק” מכיל רשימה של עסקאות, והוא מקושר קריפטוגרפית לבלוק שלפניו. כדי לשנות רישום ישן, צריך לשנות גם את כל מה שבא אחריו, אצל רוב המשתתפים. זה קשה מאוד. כך נוצר רישום שאין לו גורם מרכזי אחד שמנהל אותו.

מה זה ביטקוין

ביטקוין הוא המטבע הדיגיטלי הראשון והמוכר ביותר. כמות היחידות שלו מוגבלת מראש בפרוטוקול, וזה חלק מהטיעון של התומכים, שרואים בו מעין “זהב דיגיטלי”. המבקרים מצביעים על כך שאין לו תזרים מזומנים, אין מאחוריו עסק או מדינה, והמחיר שלו נקבע רק לפי מה שאחרים מוכנים לשלם.

מה צריך לדעת לפני שקונים

• תנודתיות קיצונית. בעבר היו לביטקוין ולמטבעות אחרים ירידות של יותר מ-70% מהשיא. מטבעות קטנים רבים ירדו כמעט לאפס ונעלמו.
• סיכון בורסה. בורסות קריפטו קרסו בעבר, ולקוחות איבדו גישה לכספם. כסף בבורסת קריפטו אינו מבוטח כמו פיקדון בבנק, ולהשאיר הכול בבורסה אחת בלי לחשוב מה קורה אם היא קורסת זה הימור בפני עצמו.
• סיכון ארנק. מי שמחזיק את המטבעות בעצמו אחראי למפתחות. מפתח שאבד פירושו כסף שאבד, ואין “שחזור סיסמה”.
• סיכון רגולטורי. כללי הרגולציה והמיסוי בעולם עדיין מתפתחים.
• הונאות. “מנטורים”, אפליקציות מזויפות והבטחות לתשואה מובטחת נפוצים מאוד בתחום. סימני אזהרה במדריך להגנה מהונאות.

דוגמה להמחשה בלבד: השקעתם 10,000 ₪ ונכס ירד ב-75%. נשארו 2,500 ₪. כדי לחזור ל-10,000 ₪ צריך עלייה של 300%. זה ההבדל בין ירידה לבין התאוששות, ולכן גם לרדוף אחרי מטבע שעלה פי כמה בשבוע האחרון הוא רעיון גרוע במיוחד.

מיסוי קריפטו בישראל: המנגנון

רשות המסים פרסמה עמדה לפיה מטבע וירטואלי אינו נחשב מטבע לצורכי מס. הוא נחשב נכס. המשמעות המעשית, ברמת העיקרון:

• מכירה ברווח חייבת במס רווחי הון, אצל רוב המשקיעים הפרטיים.
• גם החלפה של מטבע אחד במטבע אחר נחשבת ככלל לאירוע מס, ולא רק המרה לשקלים.
• מי שפעילותו נחשבת עסקית (למשל מסחר אינטנסיבי או כרייה) עלול להיות מחויב במס הכנסה כעסק, בשיעורים אחרים.
• אין ניכוי אוטומטי כמו בחשבון מסחר בבנק ישראלי, ולכן לרוב נדרש דיווח עצמי ותיעוד של כל עסקה.

דוגמה להמחשה בלבד, בהנחה פשטנית של שיעור מס של 25% ובלי התאמה לאינפלציה: קניתם מטבעות ב-20,000 ₪ ומכרתם ב-30,000 ₪. הרווח הוא 10,000 ₪, והמס הוא 2,500 ₪. בפועל החישוב תלוי במועד הרכישה, בהצמדה, בקיזוז הפסדים ובסיווג הפעילות שלכם.

איך מדווחים ומשלמים בפועל

מי שקונה ומוכר דרך בורסת קריפטו בחו”ל או ארנק פרטי לא מקבל ניכוי מס אוטומטי, ולכן הדיווח עליו. בפועל זה אומר לשמור לכל עסקה תאריך, סכום בשקלים לפי השער באותו יום, עמלות ופירוט ההמרה, ולדווח על הרווחים לרשות המסים, כולל בדוח השנתי. רוב הבורסות מאפשרות להוריד היסטוריית עסקאות לקובץ. כדאי לעשות את זה כל כמה חודשים, ולא לגלות אחרי שלוש שנים שהחשבון נסגר והנתונים אבדו.

בעיה מוכרת היא העברת הכסף חזרה לבנק. בנקים בישראל מבקשים לא פעם מסמכים על מקור הכסף ולעיתים מסרבים לקבל העברה מבורסת קריפטו. על רקע זה הפעילה רשות המסים נוהל זמני (טופס 909), שמאפשר לשלם את המס על הרווח במקרים שבהם בנק סירב לקבל את הכספים. הנוהל הוארך כמה פעמים, ולכן לפני שמסתמכים עליו צריך לבדוק באתר רשות המסים אם הוא עדיין בתוקף.

מי שמחזיק חשיפה לביטקוין דרך קרן מחקה או קרן סל ישראלית בחשבון מסחר רגיל לא צריך את כל זה: המס מנוכה במכירה כמו בכל נייר ערך אחר. זה אחד ההבדלים המעשיים בין שתי הדרכים, ועליו ועל דרכי הקנייה האחרות יש הרחבה במדריך לקניית ביטקוין בישראל.

כללי המס בתחום הזה מורכבים ומשתנים, ומי שלא מתעד עסקאות מגלה את זה בדרך הקשה. לפני דיווח או מכירה משמעותית, בדקו את ההנחיות העדכניות באתר רשות המסים או עם יועץ מס. הרחבה על מס רווחי הון במדריך מיסוי ההשקעות.

קרנות על ביטקוין

בשנים האחרונות אושרו בארה”ב תעודות סל שמחזיקות ביטקוין בפועל, וגם בישראל הושקו קרנות שעוקבות אחרי מחירו. זו דרך לקבל חשיפה למחיר דרך חשבון מסחר רגיל.

קרן מורידה את סיכון האבטחה האישי. את סיכון המחיר היא לא מורידה: אם הביטקוין יורד ב-50%, גם הקרן תרד בערך באותו שיעור.

זהב, סחורות ואמנות

זהב

זהב נחשב לאורך ההיסטוריה ל”מקלט” בזמני משבר ואינפלציה גבוהה. הוא לא מייצר הכנסה (אין דיבידנד או ריבית), ולכן כל התשואה תלויה בשינוי המחיר. היו תקופות ארוכות שבהן מחירו לא עלה, או אפילו ירד ריאלית. אפשר להחזיק זהב פיזי (עם עלויות אחסון, ביטוח ופער קנייה ומכירה) או דרך תעודת סל. השוואה מפורטת עם חישובים, כולל המע”מ על זהב פיזי, יש במדריך להשקעה בזהב.

סחורות

נפט, גז, מתכות ותוצרת חקלאית נסחרים לרוב באמצעות חוזים עתידיים. תעודות סל על סחורות עלולות לסבול משחיקה כשהן “מגלגלות” חוזים, ולכן הביצועים שלהן לא תמיד תואמים את מחיר הסחורה עצמה. על הסיכונים של חוזים עתידיים ומינוף יש הרחבה במדריך ניתוח המניות.

אמנות ופריטי אספנות

לאמנות, יינות ושעונים יש שוק לא נזיל, שקיפות מחירים נמוכה ועלויות עסקה גבוהות (עמלות מכירה פומבית, ביטוח, אחסון). מכירה עשויה לקחת חודשים. קנו פריט אספנות כי אתם אוהבים אותו. כתחליף לחיסכון הוא לא עובד.

גיוס המונים והלוואות P2P

גיוס המונים בהשקעה

בפלטפורמות גיוס המונים אפשר להשקיע סכומים קטנים בחברות פרטיות צעירות, בתמורה למניות או לזכויות. בישראל התחום מוסדר תחת רשות ניירות ערך, עם מגבלות על סכומי ההשקעה. הסיכון: רוב החברות הצעירות נכשלות, אין שוק משני שבו אפשר למכור את המניות, והכסף עלול להיות נעול לשנים ארוכות.

הלוואות בין אנשים (P2P)

בפלטפורמות P2P אתם מלווים כסף ללווים פרטיים או לעסקים, ומקבלים ריבית. הריבית נראית לעיתים אטרקטיבית בהשוואה לפיקדון, אבל היא משקפת סיכון: לווים עלולים לא להחזיר, ובמשבר כלכלי שיעור הכשלים עולה. הכסף לא מבוטח, וגם הפלטפורמה עצמה עלולה להיקלע לקשיים. ומי שמבטיח תשואה קבועה וגבוהה, כאן או בקריפטו, מדליק נורת אזהרה.

כמה להקצות, ואיך לחשוב על זה

אין מספר נכון לכולם. יש שאלה אחת שעושה סדר: מה יקרה לתיק כולו אם הנכס האלטרנטיבי יאבד את רוב ערכו?

דוגמה להמחשה בלבד: תיק של 200,000 ₪, מתוכו 5% (10,000 ₪) בנכס תנודתי. אם הנכס יורד ב-80%, ההפסד הוא 8,000 ₪, כלומר 4% מהתיק. זה כואב, אבל לא משנה את התוכנית. אם אותו נכס היה 40% מהתיק (80,000 ₪), אותה ירידה הייתה מוחקת 64,000 ₪, כלומר 32% מהתיק כולו.

מכאן נגזרים כמה הרגלים. קובעים מראש תקרה לחלק של הנכסים האלטרנטיביים, ולא מגדילים אותה אחרי עלייה חדה, כי ריכוז של אחוז גבוה מהתיק בנכס בלי תזרים מזומנים הוא בדיוק התרחיש מהדוגמה. מאזנים פעם בשנה: אם הנכס עלה ותפס חלק גדול מהמתוכנן, מוכרים את העודף, כולל תשלום המס.

ושווה להעדיף פשטות. מוצר מוסדר בחשבון מסחר רגיל קל יותר לנהל, לדווח ולהוריש מאשר ארנק פרטי או פלטפורמה בחו”ל.

רשימת בדיקה לפני השקעה אלטרנטיבית

• יש לכם קרן חירום, חיסכון פנסיוני ותיק בסיסי מפוזר?
• הסכום הוא כזה שתוכלו להפסיד במלואו בלי לשנות את אורח החיים?
• אתם מבינים מאיפה בדיוק אמורה להגיע התשואה?
• בדקתם שהפלטפורמה מוסדרת, ולא קיבלתם את ההמלצה ממישהו ברשתות?
• יש לכם תוכנית לתיעוד ולדיווח למס?
• החלטתם מראש מה החלק המקסימלי של התיק שיוקצה לנכסים כאלה?
• מונחים לא ברורים? בדקו במילון המונחים, ולהתאמה לשלב בחיים ראו השכלה פיננסית לפי שלבי חיים

מקורות רשמיים

העמודים הרשמיים לבדיקת הכללים והסכומים העדכניים:

• רשות ניירות ערך
• רשות המסים, gov.il

המדריך הוא תוכן לימודי כללי ואינו ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או המלצה לקנות נכס כלשהו. קריפטו, סחורות, גיוס המונים והלוואות P2P כרוכים בסיכון גבוה, כולל אפשרות להפסד מלא של הסכום. תשואות העבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד. הנתונים נכונים לתאריך העדכון.