רוב הישראלים נשארים באותו בנק עשרים או שלושים שנה. לא כי הם בדקו והחליטו שזה הבנק הכי טוב בשבילם, אלא כי המעבר נשמע כמו כאב ראש: הוראות קבע, משכורת, כרטיסי אשראי, פיקדונות. הבנקים יודעים את זה, ולכן לקוח ותיק שלא שואל משלם לא פעם יותר מלקוח חדש.
שני דברים השתנו בשנים האחרונות. נכנסו לשוק בנקים שפועלים כמעט רק דרך האפליקציה, ובנק ישראל קבע הליך מקוון שמאפשר לעבור בנק בלי לרוץ בין סניפים. כאן נעבור על מה זה בנק דיגיטלי, על מה שווה לבדוק לפני שעוברים, ועל איך עושים את המעבר עצמו.
מה זה בנק דיגיטלי
בנק דיגיטלי הוא בנק לכל דבר: יש לו רישיון מבנק ישראל, הוא נמצא תחת פיקוח של המפקח על הבנקים, ומנהל חשבון עו”ש, כרטיסי חיוב ופיקדונות. ההבדל הוא בערוץ. אין רשת סניפים, וכמעט כל הפעולות, מפתיחת החשבון ועד שיחה עם נציג, נעשות באפליקציה, בצ’אט או בטלפון.
בישראל הבולט שבהם הוא ONE ZERO, שפועל כבנק דיגיטלי מלא. בנק נוסף, אש, קיבל אישור מבנק ישראל להקמה. לפני שמתכננים מעבר אליו כדאי לבדוק באתר שלו אם הוא כבר פותח חשבונות לציבור ובאילו תנאים. גם הבנקים הגדולים מציעים היום כמעט את כל השירותים באפליקציה, כך שההבדל בין “דיגיטלי” ל”רגיל” הוא בעיקר במבנה העלויות ובמידה שבה אפשר להגיע לסניף כשצריך.
לא כל אפליקציה פיננסית היא בנק. ארנקים דיגיטליים, אפליקציות תשלום ואפליקציות לניהול תקציב יכולות להציג את הכסף שלכם או להעביר אותו, אבל הן לא מחזיקות את חשבון העו”ש. כשמישהו מציג את עצמו כ”בנק דיגיטלי”, שווה לוודא שמדובר בתאגיד בנקאי מורשה. את רשימת הבנקים המורשים מפרסם בנק ישראל.
בנק דיגיטלי ללא עמלות: מה זה אומר בפועל
“בלי עמלות” הוא משפט שיווקי שצריך לפרק. בדרך כלל הכוונה היא שאין עמלת ניהול חשבון חודשית ושאין עמלה על פעולות שגרתיות בערוץ הדיגיטלי. עדיין יכולות להיות עלויות אחרות: דמי כרטיס, עמלות על מטבע חוץ, פעולות בסניף של בנק אחר או בכספומט, ופעולות בשוק ההון.
כדי לדעת אם מעבר ישתלם, צריך לדעת כמה אתם משלמים היום. דף העמלות בחשבון מראה את זה. דוגמה להמחשה בלבד:
| רכיב | לחודש | לשנה |
|---|---|---|
| עמלת פעולות בעו”ש | 18 ₪ | 216 ₪ |
| דמי כרטיס חיוב | 12 ₪ | 144 ₪ |
| עמלות על פעולות בפקיד, פעם בחודש בממוצע | 7 ₪ | 84 ₪ |
| סך הכל | 37 ₪ | 444 ₪ |
אם בבנק החדש העלות של אותו שימוש יוצאת 10 ₪ בחודש, החיסכון הוא 27 ₪ בחודש, כלומר 324 ₪ בשנה (27 כפול 12). זה לא סכום שמשנה חיים, אבל הוא חוזר כל שנה בלי מאמץ נוסף.
לפני שעוברים, השוו גם מול האפשרות לא לעבור בכלל. הבנקים חייבים להציע ללקוחות פרטיים מסלולי עמלות בפיקוח, ולקוח שמשלם לפי פעולה יכול לפעמים להוריד את העלות באותו בנק בשיחת טלפון אחת. הפירוט במדריך לניהול כסף אישי. בנק ישראל גם מפרסם השוואות עמלות בין הבנקים, והן נקודת התחלה טובה.
יתרונות וחסרונות
היתרונות בולטים בעיקר למי שכבר עושה הכל מהטלפון. פתיחת חשבון מהירה, ממשק נוח, ובדרך כלל מבנה עמלות פשוט וזול יותר. בנקים חדשים צריכים למשוך לקוחות, ולכן הם נוטים להציע תנאים טובים על דברים שקל להשוות, כמו עמלות או ריבית על פיקדון.
החסרונות פחות מורגשים ביום-יום ויותר ברגעים מסוימים:
- אין סניף. מי שצריך הפקדת מזומן קבועה, צ’קים רבים או שירות פנים אל פנים יתקשה
- מגוון מוצרים מצומצם יותר. משכנתא, ייעוץ השקעות או הלוואות מסוגים מסוימים לא תמיד זמינים
- היכרות עם הבנקאי. בבנק עם סניף, יש לפעמים מישהו שמכיר את החשבון שלכם ויכול לאשר חריגה בזמן משבר. בבנק דיגיטלי ההחלטות בדרך כלל אוטומטיות יותר
- שירות. זמני מענה ואיכות הצ’אט משתנים, ושווה לקרוא חוות דעת עדכניות של לקוחות
ההחלטה לא חייבת להיות הכל או כלום. יש משפחות שמשאירות את המשכנתא ואת חשבון המשכורת בבנק הוותיק ופותחות חשבון נוסף בבנק דיגיטלי לחיסכון למטרות, או להפך. רק זכרו ששני חשבונות פירושם שני מבני עמלות, וצריך לבדוק ששניהם באמת זולים.
איך פותחים חשבון בבנק דיגיטלי
התהליך דומה בכל הבנקים הדיגיטליים, והוא נעשה כולו באפליקציה:
- מורידים את האפליקציה הרשמית מחנות האפליקציות, ובודקים שהמפתח הוא הבנק עצמו
- מצלמים תעודת זהות, ולפעמים גם רישיון נהיגה או מסמך נוסף
- עוברים זיהוי, בדרך כלל בצילום פנים או בשיחת וידאו
- עונים על שאלון “הכר את הלקוח”: מקור הכנסה, עיסוק, היקף פעילות צפוי
- מקבלים מספר חשבון, ואחר כך כרטיס חיוב בדואר
לפי כל זכות, כל אדם, גם מי שיש לו חובות, זכאי לפתוח חשבון עו”ש בבנק שהוא בוחר, והבנק לא רשאי לסרב אלא בנסיבות חריגות. בפועל, בנק יכול להציע חשבון עם שירותים בסיסיים בלבד, בלי מסגרת אשראי וכרטיס אשראי, עד שהוא מכיר את הלקוח.
חשבון משותף נפתח בדרך כלל כשכל השותפים עוברים את הזיהוי באפליקציה. אם יש לכם עסק, בדקו מראש אם הבנק פותח חשבונות עסקיים, כי לא כולם עושים את זה.
איך עוברים בנק באופן מקוון
כאן נכנס ההליך של בנק ישראל למעבר בין בנקים, שנקרא גם ניוד חשבון. לפי בנק ישראל וכל זכות, העיקרון פשוט: את כל העבודה עושה הבנק החדש, השירות הוא בלי תשלום, והוא אמור להסתיים תוך 7 ימי עסקים מהגשת בקשה תקינה.
שלב אחר שלב
- פותחים חשבון פעיל בבנק החדש. זה תנאי להתחלת הליך הניוד
- מגישים בבנק החדש בקשת מעבר, באתר או באפליקציה
- הבנק החדש פונה לבנק הישן ומנהל מולו את העברת הפעילות
- חיובים וזיכויים קבועים, כמו משכורת, קצבאות והוראות קבע, מנותבים לחשבון החדש
- החשבון הישן נסגר בסוף התהליך, אם ביקשתם
לפי כל זכות, הניתוב של חיובים וזיכויים קבועים נעשה בלי עלות, ונמשך שלוש שנים. כלומר, אם גוף מסוים ימשיך לשלוח תשלום לחשבון הישן, הכסף יגיע לחשבון החדש בתקופה הזו. זו רשת ביטחון, לא תחליף לעדכון. עדיף להודיע למעסיק, לביטוח הלאומי ולחברות הגדולות על מספר החשבון החדש.
מה לא עובר מעצמו
רוב הפעילות בעו”ש עוברת באופן אוטומטי, אבל לא הכל. מוצרים כמו פיקדונות סגורים, הלוואות, תיק ניירות ערך או משכנתא דורשים סידור נפרד מול הבנק הישן. לפני שמגישים את בקשת המעבר כדאי לעבור על הרשימה הזו:
- פיקדון שעוד לא הגיע לתחנת יציאה: שבירה מוקדמת יכולה לעלות בריבית
- הלוואה בבנק הישן: אפשר להמשיך לשלם אותה מהחשבון החדש, או לפרוע. בדקו עמלת פירעון מוקדם
- תיק השקעות: העברת ניירות ערך בין בנקים היא תהליך נפרד, ולפעמים כרוכה בעמלה
- כרטיס אשראי חוץ בנקאי: מעדכנים בו את חשבון החיוב
- צ’קים פתוחים שנתתם: מוודאים שיש כיסוי עד שהם נפרעים
כמה זמן זה לוקח בפועל
החלק הפורמלי, לפי הכללים, הוא עד 7 ימי עסקים. החלק שבאחריותכם, לסגור פיקדונות, לעדכן גופים ולבדוק שכל הוראת קבע עברה, לוקח בדרך כלל חודש או שניים של מעקב. בחודש הראשון שווה לעבור על דף החשבון החדש שורה אחרי שורה ולוודא שכל חיוב שהיה בחשבון הישן הופיע.
למי זה מתאים
כמה פרופילים שבהם מעבר לבנק דיגיטלי הגיוני יותר:
- צעירים בתחילת הדרך, בלי משכנתא ובלי צורך בסניף
- מי שמשלם היום עמלות לפי פעולה ולא מוכן לעבור למסלול בפיקוח בבנק הקיים
- מי שרוצה חשבון נפרד לחיסכון למטרות, מחוץ לחשבון השוטף
ומצבים שבהם כדאי לחשוב פעמיים:
- עסק עם הרבה מזומן או צ’קים
- משכנתא פעילה בבנק הקיים, כשהבנק מתנה הטבות בהחזקת חשבון המשכורת אצלו
- מי שמעדיף לדבר עם בנאי שמכיר אותו, במיוחד בתקופה כלכלית לא יציבה
אם אתם רק בודקים, אפשר להתחיל בקטן. פותחים חשבון נוסף, מעבירים אליו הוראת קבע אחת לחיסכון, ורואים איך השירות מרגיש לפני שמזיזים את המשכורת. על חיסכון למטרות ואיפה להחזיק אותו ראו את המדריך לחיסכון לדירה, לרכב ולמטרות.
שאלות שכדאי לשאול לפני מעבר
- כמה שילמתי בעמלות בשנה האחרונה, לפי דף העמלות?
- כמה יעלה אותו שימוש בבנק החדש, כולל כרטיס ופעולות במטבע חוץ?
- האם יש מסגרת אשראי בבנק החדש, ובאיזו ריבית? מי שנמצא במינוס צריך תוכנית לסגור אותו לפני המעבר. ראו את המדריך לחובות ואשראי
- אילו מוצרים יש לי בבנק הישן שלא עוברים לבד?
- מה עושים כשצריך שירות דחוף בערב או בסוף שבוע?
מושגים כמו עו”ש, מסגרת אשראי ופיקדון מוסברים במילון המונחים.
מקורות רשמיים
העמודים הרשמיים לבדיקת הכללים והסכומים העדכניים:
- כל זכות: מעבר בין בנקים באופן מקוון
- כל זכות: פתיחת חשבון עובר ושב
- כל זכות: מסלולי עמלות בחשבון עובר ושב
- בנק ישראל
המדריך הוא תוכן לימודי כללי ואינו ייעוץ פיננסי או המלצה על בנק מסוים. הדוגמאות המספריות להמחשה בלבד. הנתונים נכונים לתאריך העדכון.