הונאות נפוצות בישראל: וואטסאפ, יד2, הלוואות והתחזות לגופי מדינה

המדריך לזיהוי הונאות פיננסיות מסביר את המנגנונים הכלליים: הבטחה לתשואה, לחץ זמן וגוף שאין לו רישיון. כאן עוברים על התסריטים הספציפיים שחוזרים בישראל, אחד אחד. לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי, פישינג היה הקטגוריה הגדולה ביותר מבין הדיווחים שהגיעו למוקד 119 ב-2024. רוב התסריטים כאן הם וריאציות שלו.

כמעט בכל אחד מהם הנוכל צריך מכם דבר אחד: קוד, העברה או קליק. אם זוכרים את זה, קל יותר לזהות את הרגע.

השתלטות על חשבון וואטסאפ

הודעה מגיעה ממספר של חבר, או ממספר לא מוכר שמציג את עצמו כ”תמיכה”: “שלחתי לך בטעות קוד בן שש ספרות, אפשר להעביר לי?”. הקוד הוא קוד האימות של וואטסאפ שלכם. מי שמקבל אותו מתקין את החשבון שלכם במכשיר שלו, ומשם הוא שולח לכל אנשי הקשר בקשה דחופה להעברה. ההודעה מגיעה מהשם שלכם, ולכן היא עובדת.

איך מתגוננים:

1. קוד אימות לא מעבירים לאף אחד. אף פעם, גם לא לחבר.
2. מפעילים בהגדרות של וואטסאפ אימות דו-שלבי עם PIN. גם מי שיקבל את הקוד לא יוכל להשלים את ההתקנה בלי ה-PIN.
3. בקשת כסף דחופה מחבר, גם מהמספר המוכר שלו: מתקשרים אליו בשיחה קולית לפני שמעבירים.

אם החשבון כבר נלקח, מתקינים מחדש את וואטסאפ עם המספר שלכם. זה מנתק את המכשיר של הנוכל. ומיד מודיעים לאנשי הקשר, בערוץ אחר, לא להעביר כסף.

קונים ומוכרים מזויפים ביד2 ובקבוצות מכירה

שני כיוונים, אותו עיקרון.

כשאתם המוכרים: “קונה” מתעניין, לא מתמקח, ומציע לשלם דרך “שירות שליחויות” או “תשלום מאובטח”. הוא שולח קישור שנראה כמו דף של חברת שילוח או של אפליקציית תשלום, ובדף מבקשים את פרטי הכרטיס שלכם “כדי לקבל את הכסף”. כדי לקבל תשלום לא צריך לתת פרטי כרטיס. מי שמבקש אותם רוצה לחייב אתכם.

כשאתם הקונים: מוצר במחיר טוב מדי, מוכר שלא יכול להיפגש, ובקשה למקדמה בהעברה בנקאית או באפליקציה “כדי לשמור”. המוצר לא מגיע.

גרסה יקרה במיוחד היא דירה להשכרה. מודעה עם תמונות יפות ומחיר נמוך מהשוק, “בעל הדירה” נמצא בחו”ל, ומבקש דמי רצינות או חודש מראש לפני שמראים את הדירה. לא משלמים על דירה שלא ראיתם, ולא לפני שבדקתם מי הבעלים.

כלל אצבע: עסקה יד שנייה נסגרת פנים מול פנים, או דרך מנגנון תשלום שמחזיק את הכסף עד שהמוצר מגיע. כל דרך אחרת היא סיכון.

בקשות תשלום מזויפות באפליקציות

באפליקציות תשלום אפשר לא רק לשלוח כסף אלא גם לבקש. נוכל שולח “בקשת תשלום” ומציג אותה כהחזר: “החזרנו לך 200 ₪, תאשר כדי לקבל”. מי שמאשר, משלם. לפני שמאשרים משהו באפליקציה, קוראים אם הכסף יוצא או נכנס.

הלוואה שדורשת תשלום מראש

מודעה בפייסבוק או SMS: “הלוואה עד 100,000 ₪ גם למוגבלים, אישור מיידי”. אחרי שיחה קצרה ההלוואה “מאושרת”, ויש רק תנאי אחד: צריך לשלם קודם דמי טיפול, ביטוח או “עמלת שחרור”. אחרי התשלום הראשון מגיעה דרישה שנייה. ההלוואה לא מגיעה אף פעם.

גוף מלווה אמיתי מנכה עמלות מסכום ההלוואה. הוא לא מבקש שתעבירו לו כסף לפני שהוא נותן לכם. מי שבמצוקת אשראי הוא בדיוק היעד של התסריט הזה, ולכן כדאי לקרוא את מדריך החובות והאשראי על הלוואות חוץ בנקאיות לפני שמחפשים פתרון ברשת. אפשר גם לבדוק אם הגוף מחזיק ברישיון אצל רשות שוק ההון.

עבודה מהבית: “לייקים בתשלום” ומשימות

הודעה בוואטסאפ ממספר זר: “הצעת עבודה מהבית, 300 עד 800 ₪ ביום, רק לעשות לייקים לסרטונים”. בהתחלה זה עובד, ומקבלים כמה עשרות שקלים. אחר כך מועברים ל”משימות פרימיום” שבהן צריך להפקיד כסף כדי להרוויח יותר. הפלטפורמה מציגה יתרה שגדלה, וכשמנסים למשוך צריך לשלם “מס” או “עמלה”. זה אותו תסריט של הונאת ההשקעה, בתחפושת של עבודה.

עבודה אמיתית לא דורשת מהעובד לשלם.

התחזות לרשות המסים, לביטוח לאומי או לדואר

“מגיע לך החזר מס של 1,840 ₪, לחץ כאן לקבלה”. “חבילה ממתינה, יש לשלם 7.90 ₪ דמי משלוח”. “הקצבה שלך הוקפאה, יש לעדכן פרטים”. ההודעות האלה נשלחות בכמויות, ולפי אזהרות של מערך הסייבר, לפעמים הן אפילו מופיעות בתוך שרשור ההודעות האמיתי של הגוף.

הסכום הקטן בהודעת החבילה הוא הפיתיון. המטרה היא פרטי הכרטיס המלאים והקוד שנשלח אליכם לאישור.

איך בודקים: לא לוחצים על הקישור. נכנסים בעצמכם לאתר הרשמי, בכתובת שמקלידים או דרך האפליקציה, ובודקים שם. החזר מס אמיתי מבקשים באזור האישי, כפי שמוסבר במדריך להחזר מס, והוא לא מגיע בקישור ב-SMS.

“נציג הבנק” ו”מחלקת ההונאות”

שיחה ממי שמציג את עצמו כנציג הבנק או חברת האשראי. הוא יודע את השם שלכם ואת ארבע הספרות האחרונות של הכרטיס. “זיהינו ניסיון חיוב חשוד, נשלח אליך קוד לביטול, תקריא לי אותו”. הקוד הוא אישור לפעולה שהוא עושה בחשבון שלכם באותו רגע.

גרסה מתקדמת יותר מבקשת להתקין אפליקציה “לאבטחה”, שהיא בעצם תוכנת שליטה מרחוק, או להעביר את הכסף ל”חשבון מוגן”. בנק לא מעביר כסף לחשבון מוגן ולא מבקש קוד בטלפון. מנתקים ומתקשרים בעצמכם למספר שבגב הכרטיס.

קריפטו: ארנקים, “סוחרים” והחזר כספים

בקריפטו התסריטים חוזרים על עצמם בגרסה קשה במיוחד, כי העברה בבלוקצ’יין כמעט אי אפשר לבטל:

• “מנטור” שמלמד לסחור ומפנה לפלטפורמה שהוא מכיר
• אתר מסחר שנראה מקצועי ומציג רווחים, אבל לא מאפשר משיכה
• הודעה שמבקשת את מילות השחזור של הארנק “לצורך אימות”. מי שיש לו את המילים, יש לו את הארנק

וגם אחרי ההונאה מגיעה פנייה מ”חברה לשחזור כספי קריפטו” שמבטיחה לעקוב אחרי הכסף תמורת תשלום מראש. זה כמעט תמיד הונאה שנייה. על הסיכונים בקריפטו בכלל יש פרק במדריך להשקעות אלטרנטיביות.

פירמידה בתחפושת: “מועדון”, “קהילה” ו”מערכת”

פירמידות כבר לא קוראות לעצמן פירמידה. הן מופיעות כמועדון חברים עם דמי הצטרפות, כקהילת השקעות עם “דרגות”, או כמערכת שמבטיחה הכנסה פסיבית לכל מי שמביא עוד שניים. השאלה שמסדרת את הכול: מאיפה מגיע הכסף? אם רוב ההכנסה של המשתתפים מגיעה מדמי הצטרפות של משתתפים חדשים, ולא ממכירת מוצר אמיתי ללקוחות שלא מצטרפים, זה מבנה שקורס כשהגיוס נעצר. ההסבר המלא נמצא במדריך לזיהוי הונאות.

מה משותף לכל התסריטים

השורה האחרונה בכל תסריט זהה: ברגע שמבקשים מכם קוד, פרטי כרטיס או תשלום מראש, עוצרים ובודקים בערוץ שאתם בחרתם.

להגן על הורים מבוגרים

הורים בגיל מבוגר הם יעד מועדף, כי הם נוטים יותר לענות לטלפון, לסמוך על “נציג רשמי” ולהתבייש לספר אחר כך. כמה דברים שאפשר לעשות איתם השבוע:

1. לשבת יחד ולהפעיל אימות דו-שלבי בוואטסאפ ובמייל.
2. לשמור בטלפון שלהם את המספרים הרשמיים של הבנק ושל חברת האשראי.
3. לקבוע מילת קוד משפחתית לבקשות כסף דחופות.
4. להגדיר בבנק התראות על כל העברה, ולשקול תקרת העברות נמוכה.
5. להסביר שמותר להם לנתק לכל “נציג” ולהתקשר אליכם קודם.

ואם זה כבר קרה, השלבים הראשונים, עם מה שאפשר לבקש מהבנק ומחברת האשראי, נמצאים במדריך למה עושים אחרי הונאה.

מקורות רשמיים

העמודים הרשמיים לבדיקת הכללים והסכומים העדכניים:

• כל זכות: ביטול חיוב באשראי
• כל זכות: תלונה לבנק או לחברת כרטיסי האשראי
• רשות ניירות ערך
• בנק ישראל

המדריך הוא תוכן לימודי כללי ואינו ייעוץ השקעות או ייעוץ משפטי. דרכי הדיווח ופרטי הקשר של הגופים עשויים להשתנות, ויש לבדוק אותם באתרים הרשמיים. הנתונים נכונים לתאריך העדכון.