הרגע שבו מבינים שהכסף הלך הוא רגע של הלם, ובדרך כלל גם של בושה. מה שעושים בשעות הקרובות קובע הרבה. העברה שעוד לא בוצעה אפשר לפעמים לעצור, חיוב בכרטיס אשראי אפשר להכחיש, וחשבון שנפרץ אפשר לנעול לפני שהנוכל ממשיך. המדריך הזה מסודר לפי הסדר שבו כדאי לפעול.
תסריטים נפוצים ואיך מזהים אותם מראש מוסברים במדריך להונאות נפוצות בישראל ובמדריך לזיהוי הונאות פיננסיות.
בשעה הראשונה: לעצור את הנזק
- להתקשר לבנק ולחברת האשראי. לא בצ’אט ולא במייל, בטלפון, למספר הרשמי שבגב הכרטיס או באתר. לבקש לחסום את הכרטיס, לחסום גישה לחשבון, ולנסות לעצור העברות שעוד לא יצאו.
- להחליף סיסמאות: בנק, מייל, וואטסאפ, וכל אתר שבו השתמשתם באותה סיסמה. ולהפעיל אימות דו-שלבי.
- אם התקנתם אפליקציה לפי בקשת “נציג”, להסיר אותה, ואם אפשר לנתק את המכשיר מהאינטרנט עד שבודקים אותו.
- לא למחוק כלום. הודעות, מספרי טלפון, כתובות אתרים, צילומי מסך ואסמכתאות של העברות הם הראיות שתצטרכו.
האם אפשר לקבל את הכסף בחזרה
התשובה תלויה בעיקר באמצעי שבו הכסף יצא.
כרטיס אשראי
זה המקרה הטוב ביותר. חוק כרטיסי חיוב מאפשר להכחיש עסקה שלא אישרתם, ובמיוחד עסקה שבוצעה מרחוק בלי הצגת כרטיס, באינטרנט או בטלפון. פונים לחברת האשראי, מודיעים שאתם מכחישים את העסקה, וממלאים טופס הכחשה. ככלל, החברה צריכה לבדוק את הטענה ולזכות אתכם כשהעסקה באמת לא אושרה על ידכם.
המצב מסובך יותר כשאתם עצמכם הזנתם את הכרטיס באתר, למשל באתר מסחר מזויף. במקרה כזה עדיין שווה להגיש בקשה, ולציין שהעסקה נעשתה בהטעיה ושהשירות או המוצר לא סופקו. ככל שמגישים מהר יותר, הסיכוי טוב יותר.
העברה בנקאית
העברה שכבר בוצעה קשה הרבה יותר להחזיר. הבנק שלכם יכול לפנות לבנק המקבל ולבקש להקפיא את הכסף, אבל זה עובד רק אם הכסף עוד נמצא שם. בהונאות מאורגנות הכסף מועבר הלאה תוך שעות. לכן הטלפון לבנק הוא הצעד הראשון, ולא התלונה במשטרה.
אם אתם חושבים שהבנק לא טיפל כראוי, למשל לא חסם בזמן או לא שיתף פעולה, אפשר להגיש תלונה ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
אפליקציית תשלום
פונים מיד לשירות הלקוחות של האפליקציה ושל הבנק או חברת האשראי שמחוברים אליה, ומבקשים לחסום את החשבון של המקבל ולעצור את הכסף. מה שאפשר לעשות תלוי בתנאי השירות ובשאלה אם הכסף כבר נמשך.
קריפטו
העברה בבלוקצ’יין כמעט אף פעם לא חוזרת. אם הכסף עבר דרך בורסת קריפטו מוכרת, שווה לפנות אליה עם פרטי העסקה, כי לפעמים היא יכולה להקפיא חשבון שקיבל כסף מהונאה. ומגישים תלונה כמו בכל מקרה אחר.
מה לכתוב בפנייה לבנק או לחברת האשראי
פנייה מסודרת מקבלת טיפול מהר יותר. כדאי שתכלול:
- שם, תעודת זהות ומספר הכרטיס או החשבון
- רשימה של העסקאות או ההעברות שאתם מכחישים: תאריך, סכום, שם בית העסק או החשבון המקבל
- תיאור קצר של מה שקרה: איך פנו אליכם, מה התבקשתם לעשות, ומתי הבנתם שזו הונאה
- אמירה מפורשת שלא אישרתם את העסקה, או שאישרתם אותה בהטעיה
- אישור על הגשת תלונה במשטרה, אם כבר יש
שומרים העתק של כל מה ששלחתם, ואת שם הנציג והשעה של כל שיחה. אם התשובה מתעכבת או נדחית, מבקשים אותה בכתב, עם הנימוק. תשובה כתובה היא הבסיס לתלונה ליחידה לפניות הציבור בבנק ישראל, אם תרצו להגיש.
מה לא לעשות
- לא להעביר עוד כסף “כדי לשחרר” את מה שכבר הועבר. בהונאה כל העברה הולכת לאותו מקום.
- לא להמשיך לדבר עם הנוכלים, גם לא כדי “לאסוף ראיות”. מה שכבר יש מספיק, וכל שיחה נוספת היא הזדמנות בשבילם.
- לא למחוק את האפליקציה או את השיחות לפני שצילמתם אותן.
- לא לחכות כמה ימים לראות אם הכסף יחזור. הוא לא יחזור לבד, והזמן עובד לטובת הנוכלים.
- לא לפרסם ברשתות את פרטי החשבון שלכם או צילומי מסך עם מספרי כרטיס, גם כשמזהירים אחרים.
איפה מגישים תלונה
| למי | מתי | מה מקבלים |
|---|---|---|
| משטרת ישראל | בכל מקרה של הונאה | אישור על הגשת תלונה, שהבנק או חברת האשראי מבקשים לפעמים |
| מערך הסייבר הלאומי, מוקד 119 | פישינג, אתר מזויף, הודעה חשודה, פריצה לחשבון | אפשר לדווח בטלפון או באופן מקוון בכל שעה, ומקבלים מספר פנייה |
| רשות ניירות ערך | גוף שהציע השקעה או ייעוץ בלי רישיון | הגוף עשוי להיכנס לרשימת האזהרות שלה |
| רשות שוק ההון | התחזות לחברת ביטוח, לקופת גמל, לסוכן או לגוף שנותן הלוואות | בירור מול הגוף המפוקח, ואזהרה לציבור |
| הבנק או חברת האשראי | תמיד, ראשונים | חסימה, ניסיון לעצור את הכסף, הכחשת עסקה |
את התלונה במשטרה אפשר להגיש בתחנה או בערוצים המקוונים של המשטרה. מביאים את כל הראיות מסודרות לפי תאריך: מה קרה, מתי, כמה כסף, לאיזה חשבון או ארנק. תיאור קצר וכרונולוגי עוזר לחוקר יותר מעשרות צילומי מסך בלי הקשר.
אם נלקחה הלוואה בשמכם
לפעמים הנוכלים לא לקחו רק כסף אלא גם פרטים, ובעזרתם פתחו הלוואה או כרטיס על שמכם. אז:
- מודיעים לגוף שנתן את ההלוואה, בכתב, שזו הונאה, ומצרפים את אישור התלונה במשטרה.
- מוציאים דוח נתוני אשראי חינמי במאגר של בנק ישראל ובודקים מה עוד נפתח על שמכם.
- מבקשים לתקן את הרשום במאגר אחרי שהגוף מאשר שמדובר בהונאה.
הדוח החינמי מוסבר בטריקים החוקיים במס וברגולציה, ותוכנית להתמודדות עם חוב שנוצר מוסברת במדריך החובות והאשראי.
הונאה שנייה: “חברות להחזר כספים”
מי שנפל פעם אחת נמצא ברשימה. בימים ובשבועות שאחרי ההונאה מגיעות פניות מ”משרד עורכי דין בינלאומי”, מ”חברת שחזור כספים” או אפילו מ”שוטר” שמבטיח להחזיר את הכסף. כולם צריכים תשלום מראש: דמי טיפול, עמלה, “מס שחרור”. כמעט תמיד מדובר באותם אנשים, או באנשים שקנו את הרשימה.
סימן פשוט: מי שבאמת מטפל בתיק לא פונה אליכם ביוזמתו ולא מבקש כסף לפני שהחזיר משהו. עורך דין אמיתי אפשר לבדוק באתר לשכת עורכי הדין, ולהתקשר אליו למספר שמופיע שם.
לספר
הבושה היא חלק מהמנגנון. הנוכלים סומכים עליה כדי שהקורבן ישתוק, לא יתלונן ולא יזהיר אחרים. הונאות טובות בנויות בדיוק על אנשים חכמים וזהירים, ואין בזה שום דבר מביך. מי שמספר לבני המשפחה ולחברים מונע מהם ליפול באותו תסריט, ולעיתים מגלה שהם קיבלו בדיוק אותה הודעה.
רשימה קצרה לשמור בטלפון
- המספר הרשמי של הבנק ושל חברת האשראי
- מוקד 119 של מערך הסייבר
- הכלל: קודם הבנק, אחר כך ראיות, אחר כך תלונה
- לא לשלם לאף אחד שמבטיח להחזיר את הכסף
מונחים כמו פישינג ופונזי מוסברים במילון המונחים הפיננסיים.
מקורות רשמיים
העמודים הרשמיים לבדיקת הכללים והסכומים העדכניים:
- כל זכות: ביטול חיוב באשראי
- כל זכות: תלונה לבנק או לחברת כרטיסי האשראי
- כל זכות: נתוני אשראי ודירוג אשראי אישי
- בנק ישראל
המדריך הוא תוכן לימודי כללי ואינו ייעוץ השקעות או ייעוץ משפטי. דרכי הדיווח ופרטי הקשר של הגופים עשויים להשתנות, ויש לבדוק אותם באתרים הרשמיים. הנתונים נכונים לתאריך העדכון.