בעמוד הזה (8)
קרן חירום, כסף שנחסך לדירה, או סכום שקיבלתם ועוד לא החלטתם מה לעשות איתו. לכל אלה יש מכנה משותף: הכסף צריך להיות זמין, ואסור שייפול ב-20% בשנה רעה. מצד שני, חבל להשאיר אותו בעו”ש בלי ריבית. בישראל יש ארבעה אפיקים נפוצים לכסף כזה: קרן כספית, מק”מ, פיקדון בנקאי ואג”ח ממשלתיות קצרות. נעבור על כל אחד, ואז נשווה ביניהם במספרים.
מה זה קרן כספית ואיך היא עובדת
קרן כספית היא קרן נאמנות שמשקיעה רק באפיקים קצרים וסולידיים מאוד: מק”מ, פיקדונות בבנקים, אג”ח ממשלתיות קצרות ואג”ח קונצרניות קצרות בדירוג גבוה. בגלל שהנכסים שלה קצרים, התשואה שלה עוקבת די מקרוב אחרי ריבית בנק ישראל. כשהריבית עולה, התשואה של הקרן עולה בתוך זמן קצר. כשהיא יורדת, גם התשואה יורדת.
כמה מאפיינים מעשיים:
- נזילות. קונים ומוכרים פעם ביום, והכסף זמין בדרך כלל ביום העסקים הבא.
- אין תקופת התחייבות ואין “שבירה”. אפשר למכור חלק בכל רגע.
- ברוב הגופים אין עמלת קנייה ומכירה. העלות היא דמי ניהול שנתיים, שמגולמים במחיר היחידה. בקרנות הכספיות השקליות דמי הניהול נעים בדרך כלל בין 0% ל-0.25% בשנה, ושווה להשוות.
- מס. הרווח בקרן כספית שקלית חייב במס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי, כלומר על מה שמעבר לאינפלציה, ורק כשמוכרים.
הסיכון נמוך, אבל לא אפס. בתקופות של לחץ חריג בשוק האג”ח, קרן כספית יכולה לרשום יום או שבוע של ירידה קטנה. זה קרה בעבר לזמן קצר. היא לא מובטחת כמו פיקדון.
איך קונים קרן כספית
דרך חשבון ניירות ערך בבנק או בבית השקעות, בדיוק כמו כל קרן נאמנות: מחפשים את שם הקרן או את מספר נייר הערך, ומזינים סכום. הפקודה מתבצעת במחיר של סוף היום. מי שאין לו חשבון מסחר צריך לפתוח אחד, ועל זה יש פרטים במדריך ההשקעות למתחילים.
יש גם קרנות כספיות דולריות, שמשקיעות בנכסים קצרים בדולרים. הן מתאימות למי שיש לו הוצאה עתידית בדולרים. למי שחי בשקלים הן מוסיפות סיכון מטבע, וזה כבר לא “כסף בטוח”.
מה זה מק”מ
מק”מ (מלווה קצר מועד) הוא נייר ערך שבנק ישראל מנפיק, לתקופה של עד שנה. הוא לא משלם ריבית שוטפת. במקום זה הוא נמכר בהנחה, ובפדיון מקבלים את הערך המלא.
דוגמה להמחשה בלבד: קונים מק”מ שנפדה בעוד שנה במחיר 97 ₪ ליחידה, ובפדיון מקבלים 100 ₪. הרווח הוא 3 ₪ על כל 97 ₪, כלומר כ-3.1% לשנה לפני מס ועמלות.
את המק”מ קונים בבורסה, בחשבון מסחר רגיל, ואפשר למכור אותו לפני הפדיון בכל יום מסחר. הרווח עליו חייב במס של 15% על הרווח הנומינלי. ההבדל מול קרן כספית הוא בעלויות: על מק”מ משלמים עמלת קנייה (ולפעמים מכירה) לפי המסלול שלכם, ואם הבנק גובה דמי משמרת על התיק, גם הם נכנסים לחשבון. בסכומים קטנים, עמלת מינימום יכולה לאכול חלק ניכר מהתשואה.
פיקדון בנקאי
בפיקדון אתם מלווים לבנק סכום לתקופה מוגדרת, בריבית שידועה מראש או שמשתנה לפי הפריים. היתרון הוא הוודאות: יודעים בדיוק כמה תקבלו. החסרונות:
- נזילות. בפיקדון סגור, יציאה לפני הזמן עלולה לעלות לכם בריבית. יש פיקדונות עם “תחנות יציאה” ופיקדונות מתחדשים, ובהם הריבית בדרך כלל נמוכה יותר.
- הריבית שהבנק מציע לא תמיד משקפת את ריבית השוק. ההצעה הראשונה בסניף או באפליקציה היא לרוב לא הטובה ביותר, ושווה להשוות בין בנקים ולמקח.
- מס. על ריבית מפיקדון שקלי לא צמוד משלמים 15% על כל הריבית הנומינלית. בפיקדון צמוד למדד, 25% על הריבית בלבד, ותוספת ההצמדה פטורה.
אג”ח ממשלתיות: שחר, גליל וגילון
ממשלת ישראל מנפיקה כמה סדרות של אג”ח, שנסחרות בבורסה:
| סוג | איך הריבית נקבעת | למי זה מתאים |
|---|---|---|
| שחר | ריבית קבועה, שקלית, לא צמודה | מי שרוצה לנעול ריבית נומינלית |
| גליל | ריבית קבועה מעל מדד המחירים, צמודה | מי שרוצה הגנה מאינפלציה |
| גילון | ריבית משתנה, שמתעדכנת לפי ריבית השוק | מי שרוצה פחות רגישות לשינויי ריבית |
לכסף לטווח קצר, אג”ח ממשלתית ארוכה היא לא תחליף לקרן כספית. ככל שהאג”ח ארוכה יותר, המחיר שלה רגיש יותר לשינוי בריבית. אג”ח עם מח”מ של 7 שנים יכולה לרדת בכ-7% כשהריבית עולה בנקודת אחוז אחת. אג”ח שנפדית בעוד שנה כמעט לא תזוז. ההסבר על הקשר בין ריבית למחיר אג”ח במדריך הכלכלה למתחילים.
השוואה במספרים: 100,000 ₪ לשנה
דוגמה להמחשה בלבד. ההנחות כאן מספריות ולא נתוני שוק: ריבית שנתית של 4% בכל האפיקים, אינפלציה של 2% בשנה, דמי ניהול של 0.1% בקרן הכספית, ועמלת קנייה של 0.1% במק”מ.
| אפיק | רווח לפני מס | חישוב המס | רווח נטו |
|---|---|---|---|
| פיקדון שקלי לא צמוד | 4,000 ₪ | 15% מ-4,000 = 600 ₪ | 3,400 ₪ |
| מק”מ | 4,000 ₪, פחות עמלה של 100 ₪ = 3,900 ₪ | 15% מ-3,900 = 585 ₪ | 3,315 ₪ |
| קרן כספית | 4,000 ₪, פחות דמי ניהול של 100 ₪ = 3,900 ₪ | 25% מהרווח הריאלי: 3,900 פחות 2,000 אינפלציה = 1,900. המס: 475 ₪ | 3,425 ₪ |
שימו לב מה קורה בקרן הכספית. שיעור המס גבוה יותר (25% מול 15%), אבל הוא מוטל רק על החלק שמעבר לאינפלציה. ככל שהאינפלציה גבוהה יותר ביחס לריבית, היתרון הזה גדל. כשהאינפלציה נמוכה מאוד, התמונה מתהפכת. נניח אינפלציה של 0.5%: המס בקרן הכספית יהיה 25% מ-3,400, כלומר 850 ₪, והנטו יירד ל-3,050 ₪, פחות מהפיקדון.
ובתכל’ס, ההפרשים בטבלה קטנים יחסית. ההבדל הגדול באמת הוא בין כל אחד מהאפיקים האלה לבין עו”ש שלא משלם כלום. 100,000 ₪ בעו”ש בשנה עם אינפלציה של 2% מאבדים כ-2,000 ₪ מכוח הקנייה שלהם.
מה לבחור, לפי מה הכסף צריך לעשות
- קרן חירום שצריכה להיות זמינה תוך יום או יומיים: קרן כספית נוחה במיוחד, כי אין התחייבות ואין עמלות קנייה.
- סכום ידוע לתאריך ידוע, למשל תשלום לקבלן בעוד עשרה חודשים: פיקדון או מק”מ לאותו מועד נותנים ודאות לגבי הסכום.
- כסף לטווח של שנתיים עד חמש שנים: אפשר לשקול שילוב עם אג”ח ממשלתיות קצרות ובינוניות, אבל צריך להבין שהמחיר שלהן יכול לזוז.
- כסף לטווח של עשר שנים ויותר: זה כבר לא המקום. האפיקים האלה שומרים על ערך, הם לא בונים הון. לטווח ארוך יש את השקעה במדדי מניות רחבים ואת החיסכון הפנסיוני.
כמה כסף להחזיק בקרן חירום, ואיך בונים אותה, מוסבר ביסודות ניהול כסף אישי.
שאלות קצרות
קרן כספית מובטחת כמו פיקדון?
לא. היא משקיעה בנכסים סולידיים מאוד, והסיכון נמוך, אבל אין הבטחה לקרן. פיקדון הוא התחייבות של הבנק להחזיר את הסכום.
האם צריך לדווח על רווח מקרן כספית?
בחשבון בבנק או בבית השקעות ישראלי המס מנוכה אוטומטית במכירה, ואין צורך בדיווח נפרד ברוב המקרים.
“קרן כספית מומלצת”: איך משווים?
בין קרנות כספיות שקליות ההבדל העיקרי הוא דמי הניהול, כי הנכסים דומים מאוד. משווים דמי ניהול, ובודקים בדף הקרן שהיא אכן מוגדרת כספית שקלית. תשואה של חודש אחד לא אומרת הרבה.
מקורות רשמיים
העמודים הרשמיים לבדיקת הכללים והסכומים העדכניים:
המדריך הוא תוכן לימודי כללי ואינו ייעוץ השקעות או המלצה לקנות נייר ערך כלשהו. הדוגמאות המספריות נועדו להמחשה בלבד. תשואות העבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד. הנתונים נכונים לתאריך העדכון.