מי שעובר לעבוד בחו”ל חושב בדרך כלל על ויזה, דירה ובית ספר לילדים. המס מגיע בסוף הרשימה, ולפעמים רק כשמגיע מכתב מפקיד השומה. הסיבה שזה חשוב: ישראל ממסה את התושבים שלה על ההכנסות שלהם בכל העולם. כל עוד אתם נחשבים תושבי ישראל לצורכי מס, גם המשכורת בברלין או בניו יורק נכנסת לתמונה, ואז השאלה היא איך לא לשלם עליה פעמיים.

השאלה המרכזית היא אם נשארתם תושבים. כל השאר נגזר ממנה.

מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס

פקודת מס הכנסה בודקת איפה מרכז החיים שלכם. אין כאן טופס אחד שקובע. בודקים את מכלול הקשרים:

  • איפה הבית הקבוע שלכם, ואיפה גרה המשפחה
  • איפה אתם עובדים באופן קבוע
  • איפה האינטרסים הכלכליים המהותיים: חשבונות, נכסים, עסק
  • איפה אתם פעילים חברתית, בארגונים ובקהילה

לצד המבחן הזה יש שתי חזקות שמבוססות על ספירת ימים. לפי כל זכות, מרכז החיים נחשב בדרך כלל בישראל אם:

  1. שהיתם בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס, או
  2. שהיתם בישראל לפחות 30 ימים בשנת המס, ובסך הכול 425 ימים או יותר בשנה הזו ובשתיים שלפניה.

חלק מיום נספר כיום שלם. החזקות ניתנות לסתירה: אפשר להראות שמרכז החיים בכל זאת מחוץ לישראל, וגם רשות המסים יכולה לטעון ההפך כשמספר הימים נמוך.

דוגמה לספירה: עזבתם באוגוסט 2024. ב-2024 הייתם בארץ 220 ימים, ב-2025 הייתם 140 ימים, וב-2026 עד עכשיו 70 ימים. ב-2026 אתם מעל 30 ימים, והסכום לשלוש השנים הוא 220 + 140 + 70 = 430. זה מעל 425, ולכן לפי החזקה השנייה מרכז החיים ב-2026 עדיין בישראל, אלא אם תוכיחו אחרת. מי שתכנן ביקורים ארוכים בקיץ כדאי שיספור לפני שהוא מזמין כרטיסים.

ניתוק תושבות: מה צריך שיקרה בפועל

אין “כפתור” של ניתוק תושבות. מה שקובע הוא המציאות: האם מרכז החיים עבר. כמה סימנים שבדרך כלל בודקים:

  • המשפחה עברה איתכם, והילדים לומדים שם
  • הדירה בישראל הושכרה או נמכרה, ולא עומדת ריקה ומחכה לכם
  • יש חוזה עבודה במדינה החדשה והכנסה עיקרית משם
  • פתחתם חשבונות, ביטוחים ומגורים קבועים שם

לפי פרסומים מקצועיים של משרדי רואי חשבון, יש גם חזקה שעובדת לכיוון השני: מי ששהה מחוץ לישראל לפחות 183 ימים בכל אחת משתי שנות מס רצופות, ומרכז חייו נשאר בחו”ל גם בשתי השנים שאחריהן, יכול להיחשב תושב חוץ כבר מיום העזיבה. לפני שסומכים עליה בודקים את התנאים המדויקים מול יועץ מס.

את מעמד התושבות מצהירים לרשות המסים. טופס 1348 הוא הצהרת תושבות שמצורפת לדוח השנתי, והוא הכלי המרכזי למי שטוען שהפסיק להיות תושב. בביטוח לאומי יש כללים נפרדים, ולפי כל זכות המוסד נוטה לראות במי שגר בחו”ל תושב בחמש השנים הראשונות. לכן מדברים גם עם ביטוח לאומי, לא רק עם רשות המסים.

מס יציאה

מי שמפסיק להיות תושב ישראל נחשב, לפי הפקודה, כמי שמכר את הנכסים שלו ביום שלפני הניתוק. זה נקרא מס יציאה. ברוב המקרים לא משלמים אותו באותו יום. אפשר לדחות את התשלום עד המכירה בפועל, ואז הרווח מתחלק בין התקופה שבה הייתם תושבים לתקופה שאחריה. זה רלוונטי במיוחד למי שמחזיק תיק מניות גדול, אופציות של מעסיק או מניות בחברה פרטית. על אופציות יש מדריך נפרד.

מה קורה לכסף שנשאר בישראל

גם אחרי ניתוק, הכנסה שמקורה בישראל ממשיכה להיות ממוסה בישראל.

  • דירה מושכרת: שכר הדירה הוא הכנסה בישראל. מסלולי המיסוי לשכירות מוסברים בטריקים החוקיים במס, ותושב חוץ צריך לבדוק אילו מהם עדיין חלים עליו.
  • חשבון השקעות בבנק ישראלי: הבנק ממשיך לנכות מס. תושב חוץ זכאי לעיתים לפטור או לשיעור מופחת לפי הדין או לפי האמנה, אבל זה דורש הצהרה מסודרת מול הבנק.
  • פנסיה, השתלמות וגמל: הכסף נשאר בקופות. משיכה מוקדמת בזמן שאתם בחו”ל ממוסה כמו בישראל, ולכן לא מושכים בלי בדיקה.

ותושבי חוץ לא זכאים להטבות שמיועדות לתושבים, כמו נקודות זיכוי.

כפל מס ואמנות מס

כשגם ישראל וגם המדינה החדשה רואות בכם תושבים, או כשמדינה אחת ממסה את ההכנסה והשנייה ממסה את התושב, נוצר כפל מס. יש שתי דרכים עיקריות שבהן זה נפתר:

  1. זיכוי ממס זר: מס ששולם בחו”ל מקוזז מהמס בישראל על אותה הכנסה. משלמים בסך הכול את השיעור הגבוה מבין שני המקומות, לא את הסכום של שניהם.
  2. אמנה למניעת כפל מס: לישראל יש אמנות עם מדינות רבות. האמנה קובעת מי מהמדינות רשאית למסות כל סוג הכנסה, ויש בה כללי הכרעה למקרה של תושבות כפולה, לפי בית קבוע, מרכז אינטרסים חיוני, מקום מגורים רגיל ואזרחות.

דוגמה להמחשה בלבד: נשארתם תושבי ישראל והרווחתם בחו”ל 200,000 ₪ לפי שער ההמרה. המדינה הזרה ניכתה 40,000 ₪. נניח שהמס הישראלי על אותה הכנסה הוא 50,000 ₪. מקבלים זיכוי על 40,000 ₪ ששולמו שם, ומשלמים בישראל רק את ההפרש, 10,000 ₪. אם המס בחו”ל היה גבוה מהמס בישראל, לא משלמים כאן כלום על ההכנסה הזו, אבל גם לא מקבלים החזר על ההפרש.

כדי ליהנות מזה צריך להגיש דוח שנתי ולצרף אישורים על המס הזר. מי שמשקיע דרך ברוקר זר כבר מכיר חלק מהמנגנון מטופס W-8BEN, שמוסבר במדריך המיסוי.

חוזרים לישראל: תושב חוזר ותושב חוזר ותיק

הטבות המס למי שחוזר תלויות במשך הזמן שהיה בחו”ל.

תושב חוזר ותיק הוא, לפי כל זכות, מי שגר מחוץ לישראל עשר שנים רצופות לפני החזרה. הוא מקבל פטור ממס על הכנסות שמקורן בחו”ל לעשר שנים מיום החזרה, כולל הכנסות פסיביות כמו דיבידנד, ריבית ופנסיה זרה. עד 2025 היה גם פטור מדיווח על ההכנסות האלה. לפי פרסומים של משרדי רואי חשבון, תיקון לפקודה ביטל את הפטור מדיווח למי שהופך לתושב מ-1.1.2026: הפטור ממס נשאר, אבל צריך לדווח.

תושב חוזר שהיה בחו”ל תקופה קצרה יותר מקבל הטבות מצומצמות יותר. את התנאים לפי מספר השנים בודקים בכל זכות או באתר רשות המסים.

הוראת השעה ל-2026: פטור על הכנסה מעבודה בישראל

לפי כל זכות, עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים שהגיעו בין 5.11.2025 ל-31.12.2026 עשויים לקבל פטור ממס הכנסה על הכנסה מעבודה בישראל בשנים 2026 עד 2030, עד תקרה שנתית. לפי פרסומים מקצועיים, התקרות הן 600,000 ₪ ב-2026 (באופן יחסי לתקופת התושבות באותה שנה), 1,000,000 ₪ בכל אחת מהשנים 2027 ו-2028, 350,000 ₪ ב-2029 ו-150,000 ₪ ב-2030. רשות המסים פרסמה חוזר על התנאים, ובהם התיישבות בפועל בישראל.

דוגמה להמחשה בלבד: חזרתם ביולי 2026 אחרי 12 שנה בחו”ל, והתחלתם לעבוד בשכר של 40,000 ₪ בחודש. בשישה חודשים הרווחתם 240,000 ₪. אם התקרה היחסית לחצי שנה היא כ-300,000 ₪, כל ההכנסה בתוך התקרה. המס שנוכה בתלוש לא נשאר אצל המדינה: את הפטור לא מקבלים בתלוש, אלא בבקשת החזר אחרי סוף השנה. ההחזר הוא בעצם כל מס ההכנסה שנוכה על 240,000 ₪. הפטור הוא ממס הכנסה, ואת השאלה מה קורה עם ביטוח לאומי ומס בריאות כדאי לברר בנפרד.

רשימת בדיקה לפני שעוזבים

  1. לספור ימים בישראל בשלוש השנים האחרונות, ולתכנן ביקורים בהתאם.
  2. להחליט מה עושים עם הדירה, ולבדוק את מסלול המיסוי לשכירות.
  3. לבדוק אם יש אמנת מס עם המדינה החדשה, ומה היא אומרת על משכורת, דיבידנד ופנסיה.
  4. להבין את מס היציאה על תיק השקעות, אופציות או מניות בחברה.
  5. לא למשוך פנסיה או השתלמות בלי בדיקה.
  6. לדבר עם ביטוח לאומי בנפרד מרשות המסים.
  7. לפגוש יועץ מס שמכיר את שתי המדינות לפני העזיבה. אחרי שנה בחו”ל, חלק מההחלטות כבר לא הפיכות.

מי שנשאר תושב ומקבל משכורת משני מקורות, אחד בישראל ואחד בחו”ל, ימצא את עניין תיאום המס במדריך להחזר מס ותיאום מס. מונחים כמו אמנת מס ורווח הון מוסברים במילון המונחים.

מקורות רשמיים

העמודים הרשמיים לבדיקת הכללים והסכומים העדכניים:


המדריך הוא תוכן לימודי כללי ואינו ייעוץ מס או ייעוץ השקעות. כללי המס, המדרגות והתקרות משתנים מדי שנה, ולכן יש לבדוק את הנתונים העדכניים באתר רשות המסים או עם יועץ מס מוסמך. הנתונים נכונים לתאריך העדכון.